ספורט וחינוך

אחד הביטויים היפים ביותר שנאמרים על האדם זה "שפיו וליבו שווים" כלומר הוא אומר מה שמרגיש ומרגיש מה שאומר. כמה אנשים כאלו אתם מכירים?

הדילמה הקשה שלנו כהורים, איך להגיב לאיומים חיצוניים. האם לשתוק ולהתעלם וזה פשוט יעבור, האם יש צורך ממשי בטיפול, הענשה, הגבלה שלהם. מה עושים אל מול האיומים?

ההשפעה הגדולה של המאמן על הספורטאי הצעיר תלווה אותו לכל החיים, אפשר להשאיר לו חוויה מעצימה וחיובית, הכל תלוי בגישה

גם כשנדמה לנו שאנחנו בשליטה, אנחנו מושפעים מארועים שונים בחיינו. אפר"ת מאפשרת לנו ללמוד איך להתייחס לארועים ופחות להיות מושפעים מהם

המשל האינדיאני מדבר על האני הפנימי שלנו, על הטוב ועל הרע, על האיזון ביניהם ועל כמה שהדבר תלוי רק בנו

כמו ברפואה קונבנציונאלית, בה הרופא קודם כל מאבחן את הבעיה ורק אחר כך נותן לה תרופה

לכל קבוצה יש מנהיג, גם אם היא לא תודה בזה. גם אם יש כמה אנשים שמובילים בה, תמיד יהיה לה מנהיג אחד שיצליח למשוך אחריו את כולם

איכשהו הרבה יותר קל לנו לציין כאשר משהו לא בסדר, מאשר להחמיא כשמשהו קורה נכון

כולנו מכירים את הדמויות הקטנות של המלאך והשטן ש"יושבות" לנו על הכתף ומניעות אותנו להתנהג בצורה מסויימת

זה תמיד השאלה על מה אתה בוחר לשים את הזרקור שלך על החוזקות או על החולשות?

להיות מקצוען בכל תחום דורש לימוד מעמיק של התחום , אבל האם זה מספיק כדי שתעביר את הידע שלך הלאה?

מכירים את הזמן הזה, רגע לפני שמתחיל החוג, שכל הילדים "משתוללים" ורצים וקופצים ומטפסים על סולמות

גאון מי שתבע את המשפט, הרצפה עקומה… הרי זה באמת לא אשמתנו, אנחנו רוקדים נהדר… הרצפה, היא לא ישרה…

שלומדים משהו חדש, החלק הכי חשוב בו הוא חזרה ותרגול של החומר הנלמד. בלי זה קשה מאוד יהיה להטמיע את החומר החדש

היא יושבה לחלון
וסורקה שערה
בעיניכם היא פרוצה
ובעיני היא ברה
שכתב חיים נחמן ביאליק ושר אריק איינשטיין. הכל עניין של מה אתה מייחס לתכונה