נאמנות – לויאליות

זאב מתאמן אצל אותו מאמן כבר 5 שנים. הוא החל להתאמן אצלו בגיל 15. מאמנו הוא איש מקצוע בכיר ונחשב איש מקצוע טוב מאד.

בחודשים האחרונים החלו לעלות בזאב שאלות פנימיות לגבי טיב הקשר ונכונותו, והאם עליו להישאר עם המאמן הנוכחי או לחפש לו מאמן אחר ואולי אפילו מאמן מחו"ל.

פעמים רבות הוא כבר שמע "דיבורים" על כך שהוא צריך להתקדם לעבר מאמן אחר, וכי יש המבקרים את המאמן הנוכחי. הוא מצא עצמו מקשיב לאנשים שונים בסביבתו ואף התייעץ עם אנשי מקצוע אחרים.

הצומת בה עומד זאב היא צומת לגיטימית בעולם הספורט אולם היא מעלה את השאלה הנדרשת לגבי חשיבות הנאמנות בעולם מורכב זה.

הדיון בנושא הנאמנות צריך לצאת מנקודת המבט של האובייקט המרכזי. בספורט פרטני הספורטאי הוא המרכז ובספורט קבוצתי מדובר בקבוצה. נאמנות תהווה מקור משמעותי גם ביחסים מול המאמן והקולגות.

מהי נאמנות?

נאמנות היא מסירות. הנכונות לבצע השקעה או הקרבה עצמית. היא באה מהשורש א.מ.נ. אמון ואפילו בסיומן של ברכות – "ונאמר אמן".

נאמנות הוא ערך עליון שמהווה מרכיב יסודי כמעט בכל מערכת יחסים ובסיס לקיומה של מערכת מוצלחת. היא קיימת בין הורים לילדים, בין בני זוג וכמובן שבין מאמן לספורטאי ובין ספורטאים לגרעין הקבוצה. יחד עם מחויבות (ראה טיפ – מחויבות) תכונות, יכולות, אמונות אילו מהוות את היסוד החשוב ביותר לעבודה מלוכדת (פנימית-אישית או בין פרטים). בעולם מורכב רגשית, המלווה בעומסים פיסיים ופסיכולוגים רבים, אדם צריך יסוד מרכזי שיניע אותו מעבר לטלטלות היום יום. יסוד זה מורכב בחלקו מנאמנות. נאמנות מהווה כוח להתמודד, להאמין, לעבור משברים ולהסכים ללכת קדימה גם אם מתעורר לרגע הספק.

האם צריך זאב להישאר עם אותו מאמן או לעבור לאחר?

זו שאלה מורכבת שאין עליה תשובה חד משמעית. מה שחשוב הוא שראשית ההחלטה צריך להיות מושתת על נאמנות. נאמנות של זאב לעצמו, ויושרה אמיתית כלפי שותפו לדרך. זאב אפילו יכול לשתף את מאמנו בהתלבטות ואפילו להיוועץ בו. כך יקבל את ההחלטה הנקייה ביותר בדרך הישירה ביותר. כך הנאמנות שלו למאמן ואף למקצוע תהווה תשתית לעצמו כספורטאי וכאדם.