מה היתרונות בלהגיד מילה טובה או השימוש בחיזוק חיובי

כמה פעמים שמענו את המשפט "מי שיתמיד באימונים יקבל יותר דקות משחק. אמירה יומיומיות זו מבטאת את השימוש השכיח שאנו עושים בחיי היומיום בכלל ובעולם החינוך והספורט בפרט, בשיטת החיזוקים.

שיטה זו מבטאת את אחד מעקרונותיה הבסיסיים של הגישה הביהביוריסטית – ההתנהגותית. שיטה זו מבוססת על ההנחה כי כאשר אנו מחזקים תגובה, אנו גורמים לעליה בשכיחותה. החיזוק הנפוץ ביותר הוא החיזוק החיובי שמשמעו הוא שלאחר ביצוע הפעולה הרצויה, האדם מקבל תגמול חיובי, לדוגמא: בכל פעם שהספורטאי עושה את מה שהמאמן אמר לו לעשות הוא מקבל מילה טובה.

בואו ניקח דוגמא מעולם הכדורסל. במהלך האימון, דני, כדורסלן צעיר, לומד כיצד לבצע צעד וחצי. אחרי שהמאמן מסיים להסביר דני מתרגל ומצליח לבצע את התרגיל החדש. המאמן, בתגובה, אומר לו "כל הכבוד דני!" ומוחא כפיים.

מה יש בדוגמא הזו? יש את דני, שביצע פעולה – צעד וחצי, ויש את התגובה של המאמן – קריאת העידוד, שהיא החיזוק.
מה עומד מאחורי הפעולה/תגובה של המאמן? הוא בוודאי רוצה שבעתיד, כאשר דני יחדור לסל, הוא יבצע את הפעולה באותו אופן. ישנם אין סוף דרכים לתת חיזוק לספורטאי; צורות שונות של פרגון (מהמאמן, מההורים, מהחברים לקבוצה), מתן הזדמנויות להדגים מול הקבוצה ומקום בהרכב הפותח. כל אלה דוגמאות שונות של חיזוקים.

לחיזוקים מקום משמעותי מאד בלמידה, בהתפתחות ובקשר בין הספורטאי לסביבתו. מעבר לעובדה שהם מגדילים את ההסתברות שהספורטאי יבצע את הפעולות העתידיות בצורה טכנית טובה, הם משפיעים על התחושה שלו. החיזוקים גורמים לספורטאי להרגשה טובה, משרים עליו תחושה שהמאמן סומך עליו, גורמים לו להרגיש שהוא משתפר ושהעבודה שלו נצפית ומוערכת. כאשר האווירה באימון ובתחרות היא אווירה של חיזוקים (בניגוד לעונשים) התחושה שנוצרת היא בדרך כלל תחושה חיובית.

בסך הכול, לחיזוקים תפקיד חשוב מאד בבניית תחושת מסוגלות של הספורטאי שהיא אחד המרכיבים החשובים ביותר לצורך ביסוסה של תחושת הביטחון העצמי שלו.
אמנם החיזוקים חשובים לכל הספורטאים – צעירים ומבוגרים – אך במיוחד בעבודה עם ילדים חשוב מאד להקפיד על תדירות חיזוקים גבוהה. למרות חשיבותם של החיזוקים קורה בהרבה מקרים שמה שספורטאים חווים אלה דווקא עונשים.
מה הקשר בין עונש לחיזוק? ומה המשמעות של הלמידה באמצעות עונשים? על כך בטיפ בשבוע הבא.