מדד הנאה

כבר שנים שאני מנסה לחשוב איך אוכל לדעת האם מה שעושים הספורטאים שלי או העובדים שלי הולך ב"דרך הנכונה". האם ילדי שחזרו הביתה מחוג או מפעילות חברית כזו או אחרת, אכן היו ועשו את הדבר הטוב עבורם באותו הרגע? ומה הוא קנה המידה לטוב? מה הוא קנה המידה לנכון? ומי קובע?

חשבתי כי יש מושג אחד חשוב ומרכזי שיכול לשקף את העיקרון המנחה מוטיבציה נכונה והצלחה בעיסוק של אנשים רבים. מושג שחוצה גיל גבולות מין ודת. הנאה. כולנו שואפים להנות מדברים (גם אם המניע הפנימי שלנו שונה). כולנו שואפים להעביר את ימינו בהנאה מדברים.

אחד נהנה מעצם עשייה והשני מבטלה גמורה, האחד נהנה מריצה אחרי זמנו והשני מלמידה אין סופית, אחד נהנה מרוך והשני מכאב. כל אחד נהנה מדבר אחר, אך כולם בסופו של יום רוצים להנות מהווייתם.

אני מוצאת עצמי פותחת ומסכמת כמעט כל שיחה שלי עם האנשים הסובבים אותי בשאלה, "כמה נהנית?" שאלה כל כך פשוטה אך כל כך מכוננת.

כשבני נכנס הביתה בריצה מזיע, גורר אחריו תיק ובועט בכדור שעצר אותו בדרכו הלאה, אני מוצאת את השנייה האפשרית שמבטו נופל על שלי לשאול אותו, "הי ילד, איך היה בחוג? כמה נהנית?" והשאלה מאפשרת לו לענות כמעט כל דבר מ"מאוד נהניתי" ועד "היה מעצבן ולא היה כיף".

מדד ההנאה. סטארט אפ חדש!

כשאנו נהנים כנראה עמדנו בציפיות של עצמינו, מעצמינו ומהקורה מחוצה לנו. גם אם אנו שואפים גבוה וגם אם יש לנו ביקורת על הדרך, כל עוד נהנינו יש לנו אויר לגדול ולהשתפר. ווייס-ורסה. אם עשינו "טוב ונכון" אך לא נהנינו, מה הטעם?

שימו בצידה הפנימי של דלת הבית סרגל הנאה. כמו סרט מידה כזה שעליו תוכלו לסמן אתם ובני ביתכם "עד כמה נהניתם". בחזרה מבית הספר או מפעילות, יום עבודה או בילוי משפחתי משותף. כל אחד יכול להביע את תחושתו ברגע המסוים. כל אחד יוכל לסמן עד כמה הוא נהנה מהפעילות אותה עשה בחלקו האחד או האחר של היום.

לא תאמינו, כמה מידע שאלה כל כך קטנה יכול להעביר.