חישכון – איך מתמודדים עם זה?

אם כן בשבועות האחרונים דיברנו על התופעה המטרידה הזאת שנקראת בלקאוט. מצב שבו אנחנו לא מצליחים להוציא מידע החיוני לנו ברגע ספציפי מהמוח. תארנו איך התופעה יכולה לקרות בכל תחומי החיים, החל ממבחן גדול בלימודים, דרך משחק חשוב ומכריע בספורט ואפילו בזמן הרצאה בעבודה. התופעה הזאת פוגשת את כולנו בלי להתחשב.

בטיפ השני הסברנו איך התופעה מתרחשת במצבי לחץ קיצוני שבו המוח נדרש לקבל החלטה מהירה האם להילחם או לברוח מהסיטואציה במטרה לשרוד. ובזמן הזה המוח היחיד שפועל הוא המוח הקדום שמשבש כל אפשרות לשימוש ביתר המוחות החושבים שלנו. הוא כאילו מנטרל את הגישה למידע הקיים אצלנו במוח, כך הוא יכול לקבל החלטה ראשונית ולפעול רק על פי גודל הסיכון שנדמה לו.

כשהסברתי לדניאל (זוכרים? שחקן הטניס המוכשר שמאבד את בהירות המחשבה בכל משחק חשוב..) על התופעה הוא נבהל מאוד, כי חשב שבעצם במצב כזה לא ניתן לעשות כלום. קצת כמו להכניס את המוח לשוק.

אבל מיד הרגעתי והסברתי כי זה לא נכון. דווקא ניתן להתמודד עם התופעה הזו, באמצעות אימון מחשבתי, מנטלי.
זה דורש מאיתנו ללמד את המוח הקדום שלנו, לייצר הפרדה בין מהו מצב של לחץ אמיתי ומהו מצב של לחץ מדומה. ומתי עליו להיכנס לפעולה ולקבל החלטה מידית.

נשתמש בטכניקות רגיעה כמו דמיון מודרך, עבודה עם ביופידבק, נשימות, לדמיין את הקהל ערום (סתם, זה נחמד אבל לא תמיד מרגיע) לדבר רק למישהו אחד בקהל, כאילו אתם לבד. להציב רף שאתם יכולים לעבור בקלות לפני בחינה (65 זה הרבה מעבר לנכשל…).

יש המון טכניקות שונות שניתן ליישם לפני הארועים הגדולים האלו ובכך להכניס את המוח לאזור נוח ומוכר יותר, פחות מלחיץ, שיבין שאין צורך בפעולה מידית ושכדאי לאפשר למחשבה להשתלט על העניינים.

לפני בחינות, והרצאות כדאי לשנן מילות מפתח שיחזירו לכם את המחשבה לפעולה. יש כאלה שעוזר להם לעבור הלאה, לא להתקע על השאלה אלא לנסות את השאלה הבאה והבאה אחריה, עד שהמוח הקדום מצליח לשחרר את דפוס ההתנהגות ולאפשר למוח החושב להיכנס לפעולה.

ואם בכל זאת חוויתם חישכון, נסו להריץ בראש אסוציאציה שתחבר אתכם חזרה, התחילו מהדבר הכי מוכר בסביבה המיידית, ותתגלגלו בנבכי הזיכרון עד שתצליחו להנחות את המחשבה חזרה. בהצלחה.