בחירות רבותי, בחירות

אני לא אוהבת לדבר על פוליטיקה, אבל ההצטרפות של אלי אוחנה לרשימה של מפלגה השבוע, הכניסה את הספורט לפוליטיקה ולהיפך.

כל השיח הזה זרק אותי לשאלה משמעותית בהקשר של בחירות. בחיים ובעולם הספורט.

אני זוכרת איזו הקלה חשתי כשמרצה שמאוד הערכתי באוניברסיטה, לפני 25 שנים, אמרה שכשהיא בחרה בבעלה היא ויתרה על 10 גברים פוטנציאלים אחרים. העובדה שהיא הודתה בקול רם על חווית הוויתור או ההפסד פגשה אצלי בפנים תחושת נחת אמתית.

תהליכי בחירה הם מורכבים, הן מבחינה קוגניטיבית, חשיבתית והן מבחינה רגשית. בכל החלטה מעורבים תהליכים מודעים ולא מודעים, הרגלים ושגרה רווח והפסד ועוד מרכיבים רבים.

הבעיה מתחילה כשאנחנו שוכחים שבחרנו, אנו חיים בזוגיות שכבר מזמן שכחנו האם זו בחירה שלנו, עובדים במקום עבודה שחוק, גרים בבית שכבר לא מתאים לנו, ואפשר גם לראות את זה בעולם הספורט.

העוסקים בעולם הספורט, כבר לא זוכרים למה עוסקים בענף זה ולא אחר, למה הם מנהלים דווקא את הקבוצה הזאת או למה הסכימו להיות בתפקיד מאמן משנה…

יתרה מכך, הם חוששים לשאול זאת. תהליכי הבחירה מזמן אבדו לנו, והחיים מתנהלים בקצבם שלהם. לא אחת מאמנים חוששים שאחדד את השאלה המהותית של למה עוסק הנער/ה בספורט. החשש שלהם נובע מכך, שהשאלה עלולה להציף אצל הספורטאי את המחשבה שאינו שייך לספורט ותגרום לו לעזוב. החשש שלי הוא שאם לא יעלו את השאלה, השחקן לא יהנה מספיק בענף ויעזוב.

זו הסיבה שאני משתדלת לעורר את השאלה, אני רוצה להביא את הספורטאי לזכות המחודשת לבחירה. כשאדם בוחר הוא לוקח אחריות, יוזמה ועשייה פעילה. מרכיבים קריטיים להצלחה בספורט (וכבר אמרנו שגם בחיים, לא?).

מרכיב פסיכולוגי משמעותי המתלווה לתהליך הבחירה הוא שאלת המחיר, בקבלת החלטה הוא מחיר ההפסד. הרבה אנשים לא אוהבים לשלם את המחיר על החלטתם, לא מחיר הטעות לא מחיר הביקורת, אלא העובדה שכשיבחרו באחד יוותרו על האחר.

אמר לי פעם איש חכם: "אני חי לפי מה שאני מרויח ולא לפי מה שאני מפסיד". אכן היה איש חכם.

זה נכון שבכל בחירה יש הפסד ויש ויתור, אך המוכנות לקבל זאת, ההשלמה עם הבחירה והויתור החלטה לשים את הפוקוס על הרווח ולא על ההפסד, היא הבחירה החשובה בחיים.

אז תחיו לפי מה שהרווחתם ולא לפי מה שאתם מפסידים, ותגלו כמה החיים מחייכים יותר.

אה, ובמסגרת לקיחת האחריות על הבחירות שלנו, לכו להצביע, זה חשוב.