

עייפות מחשבתית
עשר בלילה והטלפון שלי לא מפסיק להשמיע צפצופים של מיילים נכנסים. אני מבינה שרותם, המנהלת העסקית שלנו התיישבה לעבוד. הבחורה עובדת סביב השעון, משבע בבוקר עד חצות היא בתנועה בלתי פוסקת.
אבל משהו בקצב הצפצופים גרם לי לבדוק את ההודעות. רותם שלחה כל מייל מספר פעמים, עם תיקונים חוזרים לכל מייל.
הרמתי טלפון להבין מה קורה וקול מנומנם ענה מצידו השני. היא פתחה בהתנצלות והסבירה שישבה על החשבונות כבר שלוש שעות רצוף, והנה היא עוד כמה מיילים מסיימת. ביקשתי שתעצור הכל ותצא להפסקה. אולי אפילו תסגור את היום. ניסיתי לשקף לה שהיא אולי תסיים לשלוח את כל המיילים אך הטעויות והתיקונים רק גוזלים ממנה כוח מיותר.
לא המצאתי את זה. ההצעה שלי נתמכת בספרות המקצועית.
במחקר שנעשה בישראל, בדקו החוקרים את דפוסי קבלת ההחלטות של וועדת השחרורים של אסירים. וגילו ממצא מעניין: ככל שהיום התקדם, כך גם הסיכוי של האסיר לקבל שחרור מוקדם, ירד בהתאם. לאחר הפסקה וארוחה, גילו החוקרים דפוס זהה. הסיכוי 'לזכות בשחרור מוקדם' היה גדול יותר לאחר ההפסקה מאשר לקראת סוף הדיונים.
ממצא מעניין ואף מדאיג, מה קורה כאן?
ההסבר של החוקרים דיבר על מושג שנקרא "דיפלקציה מנטלית". כמות המשאבים המנטליים שלנו מוגבלת. אי לכך, במשך היום, קבלת ההחלטות שלנו נפגעת כתוצאה מירידה במשאבים המנטליים אך יכולה להתחדש אם ננוח מעט. תופעה זו תחזור על עצמה כל פעם שנתעייף.
אם חושבים על זה רגע, זו תופעה הגיונית וקרוב לוודאי שאתם חווים אותה ופשוט לא הקדשתם את מלוא תשומת הלב לכך.
כמות המשאבים הרגשיים והקוגניטיבים שיש לנו מוגבלת. זה כמו אנרגיה שאט אט יורדת אך מתמלאת מחדש, אם מאפשרים לה. כמו שהאנרגיה הפיזית מתמלאת על ידי אכילה ומנוחה, כך גם האנרגיה המנטאלית זקוקה למנוחה. ההפסקות במשך היום לטעינת המצברים הן קריטיות.
התייחסו ברצינות לרעיון, ותחושו בהבדל:
1. ביום עבודה ארוך, שימו את הדברים החשובים ביותר בתחילתו. ודאגו לתזונה נכונה.
2. קחו לכם הפסקות למנוחה מנטאלית. אם זה בארוחה שבה "מפסיקים לעבוד" לחצי שעה, אם זה לשבת לבד בשקט או אפילו עצמו עיניים לכמה דקות.
3. משהו נתקע ולא מסתדר בסוף היום? סביר שאתם בלי אנרגיה, בצעו כמה תנועות משחררות, קפצו במקום, התנערו, אכלו ושתו משהו אל תתנו לעייפות המנטאלית להשפיע עליכם.
4. הכי חשוב – הכירו בתופעה ואל תספרו לעצמכם ש- 12 שעות עבודה רצופות הן הדבר הנכון בשבילכם.
אהבתם? שתפו את הפוסט:
פוסטים נוספים


היום ילדים נולדים לתוך מכשירים חכמים שנושאים בתוכם מקורות מידע אין סופיים, הם יודעים להשתמש בהם ולשלוף אותם מהר מאיתנו ועדיין הם לא מספיקים להם בכדי להצליח בחיים.
הם חייבים ללמוד את הדרך

ד"ר גיל גולדצויג, איריס הרץ ומיכל יערון מסבירים כיצד ניתן להשתמש בהומור להפגת מתחים וחרדות במהלך אימון או תחרות