בטחון עצמי אמיתי

אני צופה אדוקה בספורט ובמיוחד במשחקי כדורגל וכדורסל. מתה על משחקי כדור. אחד התחביבים שלי, כמעט כמו כל חובב כדורגל זה להיות פרשנית… לכן אני גם אוהבת להקשיב לפרשנים ולנסות למצוא בינינו נקודות דמיון ושוני ויש לא מעט מאלו.

אחד המשפטים שחוזר בכל מיני וריאציות והרבה זמן לא הצלחתי להבין אותו קשור לנושא הבטחון העצמי של השחקנים. הפרשנים אומרים הרבה פעמים שבעקבות פעולה אחת טובה או לא טובה של השחקן הוא משתנה. קליעה לסל, עצירת כדור, גליץ' טוב, חטיפה כל אחד כזה משפיע על הבטחון העצמי.

ואני מתקשה להבין למה הם מתכוונים. הרי בטחון עצמי זה מרכיב הרבה יותר עמוק באישיות שלנו, איך ייתכן שהוא מושפע מאירוע חד פעמי?

המעניין הוא שגם לקוחות בקליניקה שלי משתמשים באותם ביטויים. הם מספרים איך אחרי קליעה אחת טובה לסל בתחילת המשחק עולה להם הבטחון וההיפך אם החטיאו כדור שהיו בטוחים שיצליחו לקלוע.

מוצאת עצמי חושבת על הפרדוקס הזה. למה ספורטאים חווים עצמם כמאבדים או מעלים את ביטחונם בהתאם לפעולה אחת בודדת בתוך מכלול של אירועים.

עולם הספורט הוא עולם מאד אינטנסיבי רגשית. כמות הפעולות שעושה ספורטאי ברגע אחד הוא רב וההחלטות שלו מגוונות ומשתנות. בכל רגע נתון הוא יכול לבצע כמות רבה של אפשרויות. חלקן נכונות וחלקן לא. לחלקן יהיו תוצאות טובות ולחלקן לא. העובדה שהעוצמה הרגשית המנהלת את חי הספורטאי היא כל כך עצומה, יש לדבר השפעה ישירה על תפיסתו את בטחונו העצמי.

אולם, יש כאן טעות יסודית. כשספורטאי מבצע פעולה שתוצאתה לא טובה מספיק, הוא צריך להבין שברגע הנתון, הפעולה המסוימת אותה ניסה לא צלחה. אין זה אומר שאם ינסה את אותה פעולה בדיוק בעוד שני מהלכים שוב לא תצליח ובטח שאסור לו לתת לתוצאת המהלך לנהל את תפיסתו העצמית ולהגדיר את רמת הבטחון שלו.

לדוגמא, אם זרקתי כדור מעמדת השלשה והחטאתי, אפילו 3 זריקות ברצף, יתכן שנכון יותר יהיה לא לזרוק בדקות הקרובות שוב, אך אין הדבר פוגע בכל שאר הכישורים שלי, לכדרר לחדור לשמור או לזרוק עונשין וכדומה.

האמירה של הסביבה וכן של הספורטאי כי איבד את בטחונו היא אמירה שגויה שמקבעת את האמונה ופוגעת ביכולתו להמשיך ולהתנהל טוב ולבצע את שאר הדברים בצורה טובה.

הביטחון העצמי שלכם שם, אתם פשוט צריכים לתת לו מקום להתבטא.