מוטיבציה פנימית וחיצונית

ברור שאני שמח על הניצחון, אבל הרבה יותר שמח מהשיפור בתוצאה. אני אוהב להתאמן ונהנה מהחברים ומהקבוצה, ובכלל, להרגיש את כל הגוף אחרי אימון טוב, זה מה שמשמח אותי באמת.

לא יקרה שום דבר אם לא אגיע היום לאימון, גם ככה בעוד יומיים יש לי עוד אחד. קצת חופש לא מזיק לאף אחד.

אלו רק חלק מתגובות של ספורטאים בענפים שונים ובגילאים שונים, ויתרה מכך, ברמת שונות.

המרכיב המשותף לכל התגובות ואחראי על התקדמותם והצלחתם של ספורטאים בתחרויות ובחיים, הוא המקור והסיבה לעשיית הדברים, המוטיבציה. אחרת איזו סיבה יש להתאמץ ולעבוד קשה, להגיע לאימון באופן תדיר, לחזור על אותה פעולה 50 ו100 פעמים אם בסוף לא בטוח שמצליחים?

הרבה נכתב על מוטיבציה, והתחום נחקר רבות. אחת ההבחנות המקובלות כיום היא בין שני סוגי מוטיבציה, מוטיבציה פנימית ומוטיבציה חיצונית.

מוטיבציה פנימית מדברת על אותו כח פנימי המניע את האדם לעשות דברים בחייו. סיבת העשייה היא מעצם הנאה במובן הכי בסיסי. אין פה רצון וכוונה להשיג דברים אחרים, חיצוניים, אין כאן רצון לקבל גמול חיצוני, אלא יש כאן רצון פנימי אמיתי להנות מעצם העשייה ולממש את העצמי. האדם עושה דברים מתוך תחושת שליטה ובחירה פנימית אמיתית. זה ההבדל בין ללכת לעבודה וללכת לעבוד. זה ההבדל בין לעשות דבר כי צריך לבין לעשות דבר כי רוצים.

מוטיבציה חיצונית היא עשיית הדברים כדי להשיג משהו בתמורה. פרס, גמול או כל דבר חיצוני. אדם המונע ממוטיבציה חיצונית, ישבר רגשית מהר יותר במצבים של אי הצלחה ולא ידע לראות את הרווחים הפסיכולוגים ממצבים קשים.

כדי לחדד את ההבדל, אדם בעל מוטיבציה פנימית, יבחר בעיסוק עצמו, אדם בעל מוטיבציה חיצונית, יהיה מוכן להחליף את העיסוק כדי להשיג את המטרה, הנשארת קבועה. דוגמא טובה לכך מתחום הפעילות הגופנית והורדת משקל היא כי אדם בעל מוטיבציה חיצונית, יעדיף כדורים, ניתוח או כל אמצעי אחר להשיג את מטרת ההורדה במשקל ויוותר בקלות על הפעילות הגופנית כאמצעי.

ומה חשוב יותר מבין השניים?

בתחילת הדרך רק מוטיבציה פנימית, אך בהמשך, שילוב בין השניים. ברור לכל שליאו מסי לא זקוק יותר לכסף לפרנסתו, ועדין הוא עובד קשה ומעוניין להצליח, אך קשה לי להאמין שהיה מוכן להמשיך לעבוד ללא תמורה נאה ליכולתו. זהו שילוב בין המוטיבציות.