משקל יחסי
השבוע חברה הייתה "חייבת להראות לי קטע קורע" היא שלפה את המערכון על מאמנת התעמלות אומנותית לבנות, שמציעה להן דרכים יצירתיות ומעט אכזריות איך לשמור על המשקל. למרות שזה קטע די ישן ומוכר, אין ספק שהוא מאוד משעשע אם אתה לא מכיר את התופעה מקרוב.
אבל לצערי במקצוע שלנו, אנחנו פוגשים את התופעה דווקא בענפים הפחות מוכרים כקפדניים במשקל. היה לי לקוח, רוכב אופניים מאוד מצליח שבמשך כמה חודשים עשה מאמצים לרדת במשקל כדי להיות בטווח 'הנכון' לו. אבל הוא לא עמד בלחץ שהפעיל עליו המאמן, ולכן חשב להתחיל להקיא, כמו שעושים רוכבים אחרים, בתקווה שזה ישחרר אצלו את הלחץ.
והוא לא לבד, הייתה לי קראטיסתית שמדורגת גבוה בעולם, אבל כל שבוע המאמן שלה שקל אותה ואם היא חרגה מהמשקל שהוא הגדיר לה, הייתה עוברת מסכת של השפלות מילוליות מפיו.
ומה עם הג'ודאית שכבר 3 שנים מייבשת את עצמה לפני תחרויות. והמאמנת שלה יודעת את זה ושותפה "בשתיקה" מול הוריה של. אתם מבינים שהתועה הזו חוצה ענפים ותחומים ספורט. וכמה קשה לי להנות מאותו סרטון שאמור להיות הקצנה של משהו שולי לכאורה. אבל "הפרעות אכילה" בעולם הספורט נובעות לא מעט עקב לחץ והתערבות של מאמנים בתחום שאינו באחריותם.
איכשהו הייתי מקבלת את הנושא בענפים הקטגוריאלים כמו ג'ודו וקראטה שם אתה נבחן בתחום המשקל שלך ויש לזה השלכה ישירה על המקום שלך. אבל קשה לנו יותר לקבל בהבנה ענפים כמו רכיבה על אופניים.
הדרישה הזו מעלה שאלות רבות, ביניהן אתיות ומאוד קריטיות.
על מי נופלת האחריות להורדה ושמירה על המשקל? האם המאמן צריך להיות מעורב? אם כן עד כמה? מהן השיטות השונות בהן נוקטים הספורטאים? האם הן בריאות או פוגעות בגוף? מה חלקו של הרכיב הפסיכולוגי בהצלחה להגיע למשקל הנחוץ ולשמור עליו? מתי הקושי לשמור על משקל רצוי הוא בגדר נסיונות רגילים ומתי הדבר יהיה מוגדר כפתולגיה?
השאלות קשות ולא פחות מכך התשובות. במסגרת הגדרת התפקידים, משקל הספורטאי, מבנה גפו ופיתוח השרירים הם חלק מאחריות המאמן. אז מדוע יש כאן הרגשה שמשהו חורג מגבולות היושרה המקצועית ומגבולות אחריות המאמן?
השלב שבו ההתנהגות סביב האכילה חורגת מגבולות ה'נורמאלי' ועוברת להיות קושי פסיכולוגי, הוא השלב בו האחריות נופלת לא רק על המאמן אלא הופכת לאחריות משותפת עם אנשי מקצוע – תזונאי ופסיכולוג. יתרה מכך, מאמנים והורים צריכים להוות גורמים מקלים ולא גורמי לחץ. על ההורים להיות ערנים להתנהגות ילדיהם ועל המאמנים להעזר בתזונאי לאורך כל הדרך, באותם ענפים בהם יש נטיה לחריגה מדרך הישר.
אהבתם? שתפו את הפוסט:
Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email
פוסטים נוספים
היום ילדים נולדים לתוך מכשירים חכמים שנושאים בתוכם מקורות מידע אין סופיים, הם יודעים להשתמש בהם ולשלוף אותם מהר מאיתנו ועדיין הם לא מספיקים להם בכדי להצליח בחיים.
הם חייבים ללמוד את הדרך
ד"ר גיל גולדצויג, איריס הרץ ומיכל יערון מסבירים כיצד ניתן להשתמש בהומור להפגת מתחים וחרדות במהלך אימון או תחרות
