למה לא מסרת לי הייתי לבד
יוצאת לסיבוב שישי אחה"צ עם הכלבה שלי, במגרש הקרוב לביתי התמקמה קבוצה של חבר'ה בני שלושים פלוס, למשחק כדורגל של פעם בהרבה זמן. הם התפזרו במגרש ומיד עשו סיבוב חיבוקים וטפיחות, כל אחד צעק איפה מתמקם, בדיוק כמו פעם. חלקם שקעו במצגת משפחתית האחד של השני.
נהניתי לעמוד מהצד ולראות אותם מתנהגים כמו ילדים מתבגרים, מתלהבים מהמשחק כמו פעם. דקה למשחק ומישהו כבר צעק, למה לא מסרת לי הייתי לבד??!? מדהים, זה משפט שנשמע כמעט בכל משחק, ולא משנה אם זה משחק של ילדים, נוער, מבוגרים, חובבנים או מקצוענים, כדורגל כדורסל או טניס.
הרי תמיד יהיה את זה שירגיש שהחמיץ את גול חייו, את זה שבטוח ביכולות המשחק שלו, זה שחושב שהוא שחקן גרוע, זה שלא מפסיק להעיר, זה ששותק, זה שמעודד גם אחרי החמצה וזה שצורח אחרי כל מהלך. לכל אחד מהם תפקיד חשוב במורל הקבוצתי ובסופו של דבר זה מתבטא בתוצאות של הקבוצה.
שלוש דקות למשחק, גול ראשון ומיד לאחריו צעקה, לא חוכמה, הם יותר, דודי אתה משחק כמו זקנה, נו זה ברור שהם ינצחו, תומי איתם. לא… זה לא כוחות.. מה עשיתם…תעלו להגנה!
וראיתי איך הקבוצה שלו מתכווצת ומנסה להשתיק אותו ועל הדרך מפספסים כדור ראשון. בקבוצה השנייה לעומת זאת, היה את תומי, שלא הפסיק לפרגן ולעודד את כולם, טיטי, איזו חולצה ורודה, יא גבר, מי יכול עליך ככה? גואטה איזה רגליים יא מסי! צועק משפטים לא הגיוניים למאזין מהצד. אבל הקבוצה שלו מתמלאת בגאווה ונפרשת על המגרש כאילו הוא שייך לה.
לא רק התקשורת המילולית חשובה אלא גם התקשורת הלא מילולית – תקשורת המורכבת משפת הגוף מחיבוקים, מגע וכו'. מחקר מעניין בדק בקבוצות כדורסל האם כמות המגע הפיסי (לחיצת יד, כיף, חיבוק, מכה בישבן) של חברי הקבוצה אחד בשני משפיעה על הביצועים. באופן לא מפתיע, ככל שהיו יותר מגעים של פרגון כך עלתה הסתברות של הקבוצה לנצח.
בקבוצות בהן אחרי כל מהלך לא טוב שומעים צעקות, ויכוחים והאשמות עלולה להיווצר תחושת מתח, לחץ, ניכור, חשש מלעשות טעויות, עלבון, כעס וחוסר ריכוז. לעומת זאת, בקבוצות בהן התקשורת מבוססת על פרגון, הכלה ושיתוף פעולה השחקנים מרגישים תחושות חיוביות יותר של הבנה הדדית, שייכות לקבוצה, אומץ לקחת יוזמה ועולה הסתברות שהשחקנים יבצעו טוב יותר.
לפעמים שינוי קטן בחשיבה של חברי הקבוצה יוביל לתוצאות טובות יותר ולעתים נדרשת הבנה מעמיקה ועזרה של איש מקצוע אובייקטיבי על מנת ליצור שינוי משמעותי.
בתור התחלה בפעם הבאה שאתם ממהרים לכעוס על חבר לקבוצה נסו לחשוב האם מה שאתם הולכים להגיד יעזור לו או לקבוצה במהלך הבא או שמא יגביר את הסיכוי להחמצה נוספת?
אהבתם? שתפו את הפוסט:
פוסטים נוספים
היום ילדים נולדים לתוך מכשירים חכמים שנושאים בתוכם מקורות מידע אין סופיים, הם יודעים להשתמש בהם ולשלוף אותם מהר מאיתנו ועדיין הם לא מספיקים להם בכדי להצליח בחיים.
הם חייבים ללמוד את הדרך
ד"ר גיל גולדצויג, איריס הרץ ומיכל יערון מסבירים כיצד ניתן להשתמש בהומור להפגת מתחים וחרדות במהלך אימון או תחרות