מוטיבציה לעיסוק בפעילות גופנית

בשנים האחרונות יש עליה משמעותית בהבנת החשיבות של פעילות גופנית לא הישגית. התפיסה המקובלת כיום היא שלא כל אחד צריך או יכול להיות ספורטאי, אולם עיסוק בפעילות גופנית תמיד יהיה בעל ערך רב מבחינה בריאותית: גופנית ונפשית. העיסוק בפעילות גופנית חשוב לא רק בהיבטים של הורדה במשקל ושמירה על כושר אלא כמשפר את המצב הפיזי בכלל, מוריד את הסיכון למחלות כרוניות, משפר איכות חיים ובריאות נפשית.

גישה זו מביאה אנשים רבים לחדרי כושר. חלק גדול מתחילים בפעילות בהתלהבות רבה ומפסיקים לאחר זמן קצר. במקרים רבים המתווך היחיד בין המתאמן לחדר הכושר הוא מדריך או מאמן הכושר. למדריך יכולה להיות השפעה מכרעת על ההחלטה להמשיך או להפסיק בפעילות גופנית. מרכיב משמעותי בהשפעת המדריך על המתאמן הוא יכולת המדריך לזהות נכון את המוטיבציה של המתאמן ולהגיב בהתאם. המדריך צריך לבנות למתאמן תוכנית הנובעת מתוך המוטיבציה שלו ובכך לעזור לו להתמיד או לעזור לו למצוא מקום אחר לפעילות גופנית וכל זאת על מנת שיוכל להתמיד ולמצות את צרכיו.

מקובל לחלק את המוטיבציות השונות לפעילות גופנית ל – 9 סוגים. יש לציין שהחלוקה היא כללית ורחבה ובפועל ניתן במקרים רבים לראות שילוב של מספר מוטיבציות. שיחה פשוטה של המדריך עם המתאמן וצפייה בהתנהגות המתאמן במהלך האימון ולאחריו יכולה לעזור למדריך לזהות נכונה את המוטיבציות.

1. בריאות – מוטיבציה המבוססת על מודעת לבריאות, רצון לרזות, חשש מסכרת או מבעיות לב. במקרים רבים מדובר באנשים שקבלו ביקורת קשה מרופא משפחה, חבר או שכן – מישהו בסביבתם אמר להם שיש סיכויים גדולים שיחלו או ימותו אם לא יטפלו בעצמם. חשוב שמדריכים העובדים עם אנשים כאלו יבינו שפחד הוא מניע חזק אבל לא מספיק, המדריך צריך לעזור למתאמן להשיג רצף של הצלחות חיוביות ולעודד אותו על השיפור בבריאותו. מתאמן שהמוטיבציה הבסיסית שלו היא בריאותית יכול להיות מתאמן שמרגיש ש"קרה לי משהו": ה"מכשיר" הבסיסי (כלומר הגוף) כבר לא עובד או מתפקד כמו פעם. אפשר להיתקל כאן ב"מאצ'ו" הישראלי – מישהו שהיה בצעירותו ביחידה קרבית או ספורטאי או צעיר בעל יכולות גבוהות ועכשיו לא מבין למה הוא לא מצליח לתפקד כפי שתפקד בעבר. אדם כזה ירגיש לא נוח שלא נוח עם כך שהוא לא מסוגל למאמצים גדולים, סביר גם להניח שהמראות המרובות בחדר הכושר יפריעו לו. במקרים כאלו יש חשיבות רבה להסבר על המשמעות החיובית של פעילות בעצימות נמוכה ושל עידוד לכיוון של מדרג של הצלחות קטנות.

2. שמירה על כושר – כאן אנו יכולים לפגוש אב שיצא לרכיבה על אופניים עם בנו הקטן והרגיש שהוא כמעט מתעלף. או, לחילופין את אותו אחד שרץ לבית החולים לאחר שאשתו הודיעה לו שהיא בדרך למחלקת יולדות עם ירידת מים. הוא רואה תור גדול למעלית ומחליט לעלות בריצה ברגל, מצליח לעלות את הקומה הראשונה , בקומה השנייה הוא כבר עייף מאוד ואם הקומה השלישית היא במקרה מחלקת לב – הוא נשאר בה לטיפול. כאשר מזהים מוטיבציה כזו חשוב מאוד להתחיל איתו באופן הדרגתי ולהראות את ההתקדמות בכושר. צריך להראות למתאמן שמפעם לפעם הוא מסוגל ליותר, להדגיש מה הוא מסוגל לעשות שאנשים אחרים בגילו או במצבו לא מסוגלים לעשות. ניתן גם לבדוק מדי פעם בפעם איך הוא מרגיש כאשר עולה במדרגות או עושה פעילות דומה שבעבר הלא רחוק הייתה קשה עבורו.

3. דימוי גוף או מראה – בעבר נושא דימוי הגוף נתפס כמשהו שמטריד בעיקר נשים. כיום יותר ויותר גברים עסוקים בחזותם החיצונית – הגוף כבר לא נכנס לבגדים, שיער נושר. אנו רואים יותר גברים העסוקים בחזותם החיצונית, משתמשים בניתוחים קוסמטיים, צביעת שיער ועוד על מנת לשפר את המראה החיצוני. חשוב שהמדריכים ישימו לב מה היחס של אנשים כאלו למראות. יש כאלו שהעיסוק האינטנסיבי שלהם בדימוי הגוף שלהם ואיך הם נראים גורם לכך שמראות תפרענה להם. מאידך, יש כאלו שהמראות משמשות עבורם גורם ממריץ לפעילות. תופעה מעניינת בהקשר זה היא שנמצא שכאשר המראות בחדי הכושר היו לא על כל הקיר אלא רק על חצי ממנו המתאמנים כמעט ולא עבדו על פלג הגוף התחתון – כך שלמראה ולאיך אנו משתקפים במראה יש חשיבות עצומה מבחינת העבודה בחדר הכושר. מדריך שיהיה רגיש מספיק ליחס המתאמנים שלו למראה יכול לעזור למתאמנים לווסת את היחס למראה ובהתאם לשפר את איכות האימונים שלהם. כך למשל מדריך יכול להנחות את המאמן לגבי מצבים בהם כדאי או לא כדאי להביט במראה.

4. תוקפנות – יש הפונים לחדרי כשר מתוך מוטיבציה להוציא כעס או תוקפנות. בספורט תוקפנות מקבלת לגיטמציה והספורט יכול להועיל גם לאנשים המתקשים לשלוט בתוקפנות וגם לאנשים המתקשים לבטא תוקפנות. חדר כשר הוא לא בהכרח המקום המתאים לאנשים עם קושי מסביב לתוקפנות. לפעמים צריך להיות רגיש מספיק על מנת להפנות מישהו כזה לתחום ספורט שמתאים לו יותר. בהפניה כזו חשוב לקחת בחשבון התאמה ספציפית של סוג הספורט (למשל כאשר מפנים לאומנויות לחימה – מה עדיף למתאמן ספורט עם מגע או ללא מגע). בעבודה בתוך חדר כשר יש לקחת בחשבון סיכונים אפשריים, להצביע עליהם ולנסות למנוע אותם מראש. למשל, לא היינו רוצים שמתאמן אימפולסיבי יזרוק משקולת כאשר תרגיל מסוים לא מצליח לו.

5. צרכים חברתיים – כאן ניתן לפגוש צעירים שרוצים להתחבר לקבוצה מסוימת, או להרגיש את עצמם "שייכים למועדון". מצד שני ניתן לפגוש מתאמנים מבוגרים יותר שיש להם יותר פנאי והפעילות בחדר כשר מהווה עבורם גם פעילות חברתית. בשני המקרים המתאמנים תופסים את הספורט גם כ"מותג", כלומר נהנים להגדיר את עצמם כשייכים לקבוצת הספורטאים או המתאמנים. מדריך שעובד עם אנשים כאלו יכול להשתמש ב"מותג". כך למשל, לחלק סטיקרים למכוניות עם הלוגו של חדר הכשר, לדאוג לחולצות וסווטשרטים מתאימים וכו'. מדריך גם יכול לדאוג להכיר לאנשים כאלו מתאמנים אחרים ולחברם ל"קהילת חדר הכשר".

6. פריקת מתחים – יש אנשים שחדר הכשר הוא מקום האידיאלי מבחינתם לפרוק מתחים – למשל לחץ בעקבות יום עבודה קשה או מתחים בבית. אנו יודעים כי לפעילות גופנית יש תפקיד מכריע בתחושה חיובית כללית והתמודדות עם מתח, חרדות ולחץ. חשוב מאוד שהמדריך יבין מה יעזור למתאמן יותר. למשל יש מתאמנים שמגיעים לאימון בסוף יום עבודה ואז מגיעים הביתה רק עייפים יותר. יכול להיות שלמתאמנים כאלו יש מקום להמליץ להגיע דווקא בבוקר לפני העבודה או לקחת שעתיים הפסקה באמצע יום עבודה כאשר הם מרגישים שהם כבר לא אפקטיביים. עם מתאמנים כאלו חשוב גם לשים דגש על שחרור נכון ותרגילי הרפיה בסוף האימון.

7. צורך בתחרות – כאן מדובר באנשים שרוצים להראות ולהשוות את ההישגים שלהם לאחרים. גם למתאמנים כאלו כמו למתאמנים הבאים מתוך מוטיבציה של תוקפנות לא תמיד יתאים אימון בחדר כשר ולפעמים יש להפנותם לתחומי ספורט אחרים בהם המרכיב התחרותי יותר משמעותי. בתוך חדר הכושר נוכל לפגוש, למשל, מתאמן מבוגר המתאמן לצידו של מתאמן צעיר ומנסה להשיג יותר ממנו (מנסה לעבוד על משקלים גבוהים יותר או ברמת עצימות גבוהה יותר) ועקב כך מכניס עצמו לסיכון.חשוב שהמדריך יכיר בכך שאנשים כאלו נמצאים בסיכון גבוה לפציעה עקב הצורך בתחרותיות.

8. סגפנות – ה"סגפנים" הם אותם אנשים שמתיישבים "גמורים" אחרי אימון ונהנים מהתחושה שכל הגוף כואב. ניתן לפגוש אנשים כאלו בתחומים של ספורט endurance כמו ריצות ורכיבות למרחקים ארוכים או תחרויות טריאתלון ו – ironman . מתאמנים כאלו סובלים מסיכון של פציעות ואימון יתר. חשוב לבנות להם אימון שיאפשר להם מחד להרגיש את הגוף ומאידך להמשיך להתאמן בצורה סדירה תוך שהם נמנעים מפציעות מיותרות.

9. הצורך בסיכון – יש אנשים שהמוטיבציה שלהם היא "להרגיש על הקצה", אלו מתאמנים שיפנו למשל לספורט extreme המוטיבציה החבויה כאן היא במקרים רבים להרגיש תחושת שליטה: כאשר אני עוסק מבחירה שבמשהו שיש בו סיכון גבוה אני מרגיש שולט בסיכון הבסיסי בחיים.גם במקרים אלו התפקיד המרכזי של המדריך הוא מניעת סיכונים מיותרים.

לסיכום:

בכל מתאמן יש קצת מכל אחד מהטיפוסים המתוארים לעיל, כל אחד הוא קצת סגפן וקצת מתחרה וקצת רוצה בשיפור הכושר וכו'. במקרים מסוימים יש מוטיבציה אחת שבולטת באופן מאוד ברור יחסית לאחרות. כאמור, חשוב לזהות את המוטיבציות העיקריות ולתת להן מענה מתאים.

המאמן או המדריך צריך להתחיל את המפגש הראשון בשיחת הכרות, השיחה לא חייבת להיות מאוד ארוכה וחשוב שלא תהיה מאוד חודרנית (המאמן הוא לא פסיכולוג והוא לא צריך להיכנס לאזורים אישיים ואינטימיים). שתי שאלות בסיסיות שחייבות להישאל בשיחה כזו הן:

– למה דווקא חדר כשר?

– למה דווקא עכשיו?

יש מאמנים החוששים ששאלות כאלו עלולות להבריח את המתאמנים. ההפך הוא הנכון – שאלות כאלו יכולות לתת לנו את התשובות שתמנענה נשירה של מתאמנים. שאלת העיתוי היא קריטית כי היא מגדירה במידה רבה את המטרות – לאן המתאמן רוצה להגיע?.

בראיון ההכרות מעבר לכך חשוב שהמאמן יאסוף את האינפורמציה הרלוונטית מבחינת אורח החיים של המתאמנים. כך,לא יהיה סביר להציע את אותה תכנית אימונים לרווקה בת 20 המתגוררת אצל הוריה ולגרושה בת 40 המפרנסת 3 ילדים.

מבחינה מנטאלית התכנית חייבת להיבנות כך שתבטיח תחושת הצלחה (קומפטנטיות בניגוד לאימפוטנטיות). אנו רוצים ליצור מצב בו המתאמן יתגעגע לאימון, אנחנו רוצים שהמתאמנים ירצו להגיע, שהאימון יהיה חסר להם כי י חוו חוויה משמעותית של הצלחה באימון הקודם ויצאו בהרגשה שהשיגו את המטרה (המוטיבציה הבסיסית קבלה מענה). אנו לא רוצים ליצור מצב בו האימון יהפוך למעמסה – לעוד מטלה שצריך לבצע ללא חשק. כפי שבתחום הפיזי תמיד במקביל לבניה של כשר ושרירים יהיה גם הרס כך בצד המנטאלי תמיד יהיה מרכיב של שחיקה בייחוד לאחר שההתרגשות הראשונית עוברת ונכנסים לשגרת אימונים. המאמן חייב לבנות את האימון כך שהמרכיבים המענגים יגברו על המרכיבים הלא נעימים ושהמתאמנים יוכלו לסבול פחות וליהנות יותר.