ליווי פסיכולוגי בהיבט המאמן-פרק 2

תפקיד המאמן הוא מורכב, כבר בשנת 1926 כתב קולמן גריפית מאבות פסיכולוגית הספורט, בספרו "הפסיכולוגיה של האימון" שהוא רואה במאמן דמות שמשלבת אפיונים של מורה, בונה אופי, אתלט, פיזיולוג ופסיכולוג. מאז תקופתו של גריפית הקונפליקטים המלווים את תפקיד המאמן רק הלכו והתחדדו.

נדון במספר אספקטים:

1.למאמן תפקידים הן כאיש ספורט והן כאיש חינוך. לעיתים הערכים החינוכיים של הספורט כמו: שיתוף, משמעת, יחסים בין אישיים, מנהיגות, התמודדות עם כשלון עלולים להתנגש עם ערכי הספורט ההישגי כמו: ניצחון, להביס , לא לוותר. ניתן לשאול מה יותר חשוב להיות "בן אדם"? או להיות "מנצח"?

במקרים רבים ערכים אלו "הולכים יחד" אולם לעיתים הם מתנגשים. כך למשל בספורט קבוצתי, האם על המאמן לשתף במשחק שחקן כשרוני שיכול להביא ניצחון לקבוצתו למרות היותו "אגואיסט"?

האם המאמנת צריכה לשתף את כל השחקניות, גם את הפחות טובות? מה יותר חשוב לנצח? או לשחק היטב ונכון? (למשל, בכדורעף, להעביר כדור רק אחרי 3 מכות?) מה יותר חשוב לנצח או לשחק נכון והוגן (למשל במשחקי טניס של ילדים בהם כל ילד יכול לטעון ל – out בחצי המגרש שלו?)

אין ספק, שניצחון הוא חשוב ואין ספק שמאמן נשפט עפ"י הישגיו, עם זאת תפיסתנו היא כי מאמן ששם דגש רק על הניצחון, עלול לנקוט בכל האמצעים בין אם הם כשרים ובין לאו ובכך לפגוע בספורטאים. יש כאן צורך אמיתי של המאמן בעיקר בגילאים הצעירים להיות מסוגל לדחות סיפוק ולהסתכל לטווח הארוך על עבודתו ועל הישגי הספורטאים שיגיעו בהמשך הדרך.

2. למאמנים השפעה חינוכית בלתי מבוטלת, בייחוד בעבודה עם צעירים ובספורט קבוצתי. המאמן יכול ללמד את החשיבות של שילוב ילדים דחויים בקבוצה, המאמן יכול ללמד את החשיבות של עבודת צוות, המאמן יכול ליצור מנהיגות חיובית, המאמן יכול לאפשר ליצר התחרותיות להתבטא באופן חיובי ולגבש קבוצה תומכת ומכילה.

3. קשיים רגשיים של המאמן כמו: קושי של המאמן להתמודד עם מצבי לחץ, קושי לשאת תסכול וקושי להתמודד עם כשלונות של ספורטאיו, עלולים להשפיע באופן מרחיק לכת על הספורטאי במידה והמאמן לא מודע להם. ספורטאי יכול בקלות רבה מדי להזדהות עם רגשות המאמן. מאמן שלא מכיר בקשיים ודילמות של עצמו עלול להיות הרסני לספורטאים שלו. יתרה מכך, מאמן בעל יכולת רגשית מפותחת ויכולת גבוהה לשאת תסכול, מלמד את הספורטאים שלו בתהליך של הזדהות, ליחס לעצמם את אותה יכולת (כמו אמא שמערסלת תינוק כשהוא במצוקה). מאמן אמפטי ומכיל הוא מאמן שעובד נכון מבחינה רגשית.

4. הקשר מאמן-ספורטאי הוא תמיד קשר מורכב רגשית. במקרים רבים הקשר הוא מאוד אינטנסיבי, עד כדי כך שהספורטאי רואה את המאמן הרבה יותר מאשר את בני משפחתו או חבריו הקרובים. מאמנים משקיעים השקעה רגשית, שכלית ולעיתים גם כלכלית בספורטאי. במקרים רבים נוצרים קשרים מורכבים: למשל קשרים חברתיים בין מאמנים לספורטאים או למשפחות הספורטאים. באותה מידה בה ספורטאי יכול לפתח תלות במאמן גם מאמן יכול לפתח תלות בספורטאי, למשל לצפות כי ספורטאי מסוים "ימשוך" אותו (את המאמן) "למעלה". מאמן עלול שלא להפריד בין הצלחתו כמאמן להצלחת הספורטאי או הקבוצה איתה הוא עובד וכך למשל מאוד להתאכזב ולדחות ספורטאי שנכשל. מאמן יכול להזדהות (לא תמיד בצורה חיובית) אם מאפיינים שונים של הספורטאי שמזכירים לו את עצמו.

ניתן לצטט בהקשר זה את אסף אינגבר, מאמן טניס בכיר ומקים גטא אקדמיות, שאמר "מאמן לא יכול להגיע גבוה יותר מאשר הספורטאי הכי טוב שלו"

היחס הרגשי המורכב מאוד בין המאמן לספורטאי עלול להשפיע בצורה שאינה בריאה בהכרח על ההחלטות המקצועיות של המאמן. מאמן נדרש לעומק רגשי ויכולת להכיל את כל המערך הרגשי הזה. פסיכולוג ספורט שמלווה את המאמן יכול לשמש דמות שנמצאת במידה מסוימת מחוץ לקשר המורכב הזה. כך, יכול הפסיכולוג לעזור למאמן לבחון את הקשר בינו לספורטאי, יכול לעזור למאמן להבחין בתהליך הנל, לבחון את מורכבות הקשר ולבחון את ההחלטות המקצועיות של המאמן לאור מערכת הקשרים המורכבת בינו לבין הספורטאי.

ליווי פסיכולוגי למאמנים:

תפיסתנו היא כי ליווי פסיכולוגי לספורטאי השזור בעבודה עם המאמן, במקרים רבים היא אפקטיבית יותר. לעתים המאמן יכול וצריך להיות שותף לבניית תכנית ההתערבות עם הספורטאי ועיתים נעדיף ליווי פסיכולוגי למאמן בלבד.

גישה זו נשענת על מספר הנחות יסוד :

1. המאמן הוא דמות מרכזית בחיי הספורטאי ורואה דברים רבים מנקודת מבט אובייקטיבית.לכן, ליווי לספורטאי ללא התייעצות עם המאמן מקשה על הפסיכולוג בעבודה על נקודות התורפה המרכזיות. בנוסף, על הפסיכולוג להיות איש מקצוע בעל אתיקה אישית גבוהה ולהיזהר מליצור ברית בעייתית עם הספורטאי. למשל מצב בו ספורטאי והפסיכולוג שלו מסכימים ביניהם כי מקור כל הרע הוא המאמן. מצב כזה עלול ליצור קונפליקטים ונזק לספורטאי.

2. עבודה עם המאמן מאפשרת לפסיכולוג לעבוד עם הספורטאי במגרש – תוך כדי האימונים.

3. הפסיכולוג והמאמן עובדים כצוות המעביר לספורטאים מסר אחיד.

גישה כזו מאפשרת לפסיכולוג/ית להגיע למספר גדול של ספורטאים דרך המאמן. בנוסף יכול הפסיכולוג/ית לייעץ למאמן באופן אישי גם לגבי דילמות וקשיים של המאמן וגם לגבי התמודדות של המאמן עם הספורטאים.

פסיכולוג ספורט יכול לעזור למאמן להאיר אספקטים פסיכולוגיים שהמאמן לא תמיד ער להם. כך למשל לעזור למאמן להבין ולהכיר תהליכים התפתחותיים (רגשיים ושכליים) שעוברים בני נוער וילדים בגילאים שונים ובכך לעזור לו להתאים את האימון לצרכים ההתפתחותיים של הילדים ובני הנוער.
פסיכולוג ספורט יכול לעזור למאמן שעובד עם קבוצה להכיר ולהבין תהליכים קבוצתיים. הפסיכולוג יכול לאפשר למאמן להפריד בין העמדה הרגשית שלו לבין מה שנובע מהקשר עם הקבוצה.

בנוסף, יכול הפסיכולוג להסביר עקרונות פעולה של קבוצה, לעזור לו לבנות טכניקות להתמודד עם לחץ, טכניקות לבניית מנהיגות חיובית בקבוצה ועוד.

אנו מאמינים כי יש להתאים את הליווי לצרכים ולדרישות שהמאמן מציג כאשר התכנית מתייחסת הן למאמן והן לספורטאים.