חיקוי או הזדהות

השבוע ראיתי כי בני מציע כוס מים קרים לאיש החביב המנקה אצלנו את חדר המדרגות. הוא עשה זאת על דעת עצמו. התפלאתי, כי מעולם לא דיברתי איתו או ביקשתי ממנו לעשות כן. הבנתי כי אני רואה לנגד עיני רעיון שדובר עליו רבות בעולם הפסיכולוגיה והוא הרכישה וההפנמה של רגשות והתנהגויות דרך צפייה במודל.

תיאורטיקנים של הזרם ההתנהגותי, יקראו לזה חיקוי. חיקוי הינו התבוננות ואח"כ ניסיון לבצע את אותן פעולות או התנהגויות שהפרט רואה את זולתו עושה. למידה רבה נעשית על ידי חיקוי- הילד לומד מהוריו ואחיו והספורטאי משותפיו לקבוצה ומהמאמן.

תיאורטיקנים של הזרם הפרוידיאני היו קוראים לתיאור שלעיל הזדהות. זהו מצב בו הפרט מפנים עמדות ורגשות של אחרים ומיחסם לעצמו. את תהליכי ההזדהות נראה אח"כ בביטוי החיצוני שלהם, בהתנהגות.

תהליכים של חיקוי והזדהות הם תהליכים המתרחשים כל הזמן בנפשו של האדם, אם במודע או שלא. את רוב תפיסותינו רגשותינו והתנהגויות שלנו אנו רוכשים בצורה זו. מדובר אמנם בלמידה עקיפה, כזאת שנעשית "על הדרך" והפרט לרוב אינו מתכוון ללמוד ממנה במודע, אך מדובר בתהליך מרכזי ביותר שמרחש כל הזמן.

בזמן משחק כדורסל, כששחקן מבצע פעולה שאינה לרוחו של המאמן, ותגובתו של המאמן תתבטא בכעס, צעקות או זלזול כמו תנועת יד מבטלת, אנו נראה את אותו שחקן וכן שחקנים אחרים בקבוצה מזלזלים בחבריהם כשהם עושים טעויות (חיקוי ברמה ההתנהגותית). לא פחות מכך, אותם שחקנים בקבוצה יחושו יחס של זלזול אחד כלפי השני וכן כלפי עצמם כשלא יצליחו לבצע את מה שרצו (הזדהות ברמה הרגשית).

באותה מידה כך גם נרכשות תגובות רגשיות והתנהגותיות חיוביות המקדמות את הפרט. כשילד נופל ואימו מגיבה ברגיעה יחסית, מחבקת ומעודדת להמשיך לנסות, יחוש הילד בטחון ויפתח אט אט את האומץ לנסות. בהמשך הדבר יתבטא בכישורים מוטורים מורכבים יותר ובמקביל ביכולות הרגשיות שלו. כך מתפתחת אותה תכונה שאנו מכנים –אמפטיה.

מכאן שחשוב לזכור כי אנחנו כל הזמן משמשים כמודל לחיקוי והזדהות. ההתנהגות שלנו במגרש האימונים ובתחרות, כמו גם התגובות שלנו לאירועים שונים שמתרחשים (כמו טעות של שחקן במהלך תחרות או הפסד ליגה) מופנמות על ידי הסובבים אותנו ולכן- חשוב לשים לב איך אנחנו מתנהגים.