כמה קשה להתחיל לעשות שינוי
בארוחת החג האחרונה חברה נשבעה שאחרי החגים היא מתחילה דיאטה. היא לא יכולה יותר לסבול את הזלילות האילו. אני חייבת להגיד שהמשפט אחרי החגים מתאים לה. גם את הפסקת העישון היא תתחיל אחרי החגים וספורט? אוטוטו.
מי אם לא אני כפסיכולוגית ספורט אמורה להבין את מה שהיא אומרת- כמה קשה זה להתחיל!
ביטויים כגון "בשבוע הבא", "בחודש הבא" ו"אחרי החגים" הופכים בלי שנשים לב למציאות המוכתבת ע"י דחיינות חוזרת.
אז מה בעצם קורה כאן? נראה שיש כאן קונפליקט בין הרצון שלנו לפתוח דף חדש- "להתחיל מחדש", לבין הקושי הטבעי להימנע מעשיית דברים פחות נעימים או נוחים לנו. אי לכך הרעיון של לדחות למועד קלנדרי כלשהו נראה פתאום כפתרון טוב- כאילו שילוב של לעשות ולא-לעשות יחד. אנחנו אומרים לעצמנו "זה לא שאנחנו לא עושים את זה אנחנו עושים… רק לא בדיוק עכשיו". הבעיה היא שהגישה הזו גורמת לנזקים עצומים. אנחנו מתבלבים בין הראייה לטווח הקצר לארוך, בטווח הקצר חשים הקלה כי אנחנו לא צריכים להתמודד עם מה שמפחיד אותנו בטווח הארוך אנו רק צוברים עוד ועוד קשיים, משימות שהיו יכולות קלות או אפשריות אם היינו מתחילים אותם בזמן ופורשים אותם נכון על פני לוח הזמנים שלנו הופכות לקשות מנשוא או לבלתי אפשריות לחלוטין.
פעמים רבות אנו מוצאים את עצמנו נתפסים לתאריכים או מעגלים קלנדריים- שנה חדשה, עונה חדשה, וכו'.
אז מה עושים?
מנסיוני המקצועי אני יודעת שדבר ראשון שצריך, כדי לעשות שינוי, זה לקבל את העובדה שהתחלה היא ענין של החלטה פנימית ולא של תאריך חיצוני. להתחיל דברים, כמעט תמיד, ניתן בכל רגע. מבינים גם שהדברים שקשים לנו או שאנחנו נמנעים מהם הם כנראה הדברים שצריך לעשות ראשונים (במקום להגיד "אחרי החגים" אפשר להגיד שנעשה את זה עכשיו ואחר כך לא נצטרך יותר לחשוב על זה). תמיד אפשר לעשות משהו. נחשוב על חזרה לכושר והתחלת פעילות גופנית,– למה צריך לקבוע מועד של מחר, יום ראשון או שנה חדשה. למה לא להתחיל עכשיו, הרגע, ולסמן זאת ביומן כהתחלה חדשה. דוגמא נוספת היא ספורטאי שחזר מפציעה – הוא יכול להגיד לעצמו שהעונה הזו כבר אבודה ממילא ושיתחיל לעבוד בעונה הבאה. אבל הוא יכול לבחור גם להתחיל הרגע ולעשות מה שהוא יכול עכשיו. אולי הוא לא יקח את התחרות הקרובה אבל ודאי שהאימונים יתרמו. ברור הוא שהרגעים הראשונים הם הקשים ביותר ולדחות אותם לא ממש עוזר אלא רק מעצים אותם. יותר מכך, הרי אם נתחיל אז כל יום אנחנו כבר יום אחד קדימה מעבר לרגעים הכי קשים….
נסו להתחיל הרגע הזה עכשיו ותראו שזה יותר פשוט ממה שזה נראה.
אהבתם? שתפו את הפוסט:
פוסטים נוספים
היום ילדים נולדים לתוך מכשירים חכמים שנושאים בתוכם מקורות מידע אין סופיים, הם יודעים להשתמש בהם ולשלוף אותם מהר מאיתנו ועדיין הם לא מספיקים להם בכדי להצליח בחיים.
הם חייבים ללמוד את הדרך
ד"ר גיל גולדצויג, איריס הרץ ומיכל יערון מסבירים כיצד ניתן להשתמש בהומור להפגת מתחים וחרדות במהלך אימון או תחרות