מה העמדה שלך?
השבוע הגיעו אלי זוג הורים מוטרדים. בקשו להתייעץ לגבי ילדיהם.
"בשני בנים ברך אותי היקום" כך פתחה האם "אהובים ומקסימים וביחד עם זאת שונים זה מזה בצורה מאד בולטת. השבוע היה לנו ארוע לא נעים עם אחד הבנים. הוא הגיב בתוקפנות גדולה לבקשה שלי ממנו. האמת, נבהלתי. התלבטתי אם להתעקש ולהתעמת איתו או לא. חששתי שהוא יתעצבן שוב וירעיד את כל הבית. הוא לא אלים, פשוט יש לו פתיל קצר."
גם האבא סיפר את השתלשלות הארועים בעיניים שלו והוסיף כי לא פעם הם מוצאים עצמם מתלבטים איך להגיב אל הילד, האם לוותר או לא, כי הם חוששים מתגובתו. זו לא אלימות, זה גיל ההתבגרות, כעס ומצב רוח רע וכל הבית על גלגלים כשהוא נעלב או מתעצבן.
הקשבתי קשב רב לדברי ההורים וחשתי אמפטיה עמוקה למצוקתם. גם על כיסא הפסיכולוגית אני מוצאת את האמא שבי מזדהה ואמפטית לחוויותיהם של הורים אחרים.
תוך כדי שיחה, עלו לי הרבה כיוונים שאפשר להתייחס אליהם, חינוך וגבולות וערכים משפחתיים, התחלתי בנקודה החשובה ביותר, עמדת ההורים.
שאלתי את ההורים מה היה קורה אם אותו אירוע היה עם בנם השני, האמא הזדקפה על הכיסא ואמרה שהייתה נוהגת אותו דבר כמו עם בנה הראשון. האבא התנגד ואמר שעם הבן השני היא לא הייתה נוהגת כך, היא לא חוששת ממנו.
אז מה ההבדל בין המקרים?
העמדה ממנה אנו מגיעים. הדבר החשוב פעמים רבות בהתנהגותינו מול האחר, בין אם מדובר בילדינו, בספורטאינו באחד הקולגות או אפילו המנהל שלנו, זה לא מה שאנו אומרים או עושים, אלא מאיזו עמדה פנימית הגענו לתגובה.
אם אני מנהלת שיחה עם בני ומחליטה לקבל את דעתו כי אני מסכימה ומכבדת אותו, אין הדבר דומה לכך שהייתי מקבלת את דעתו רק כי אני חוששת מתגובתו אלי. הדיבור החיצוני, ההתנהגות, נראית לעיתים כלפי חץ אותו דבר, אך באם העמדה הפנימית שונה, עובר המסר האמיתי, ובני קולט מי אני מאחורי ההתנהגות.
כמה פעמים הרגשתם שמשהו גדול עליכם ובבואכם לעשותו, אכן הוכיח עצמו הדבר, וכשלתם. וכמה פעמים ראיתם משהו כאתגר שאתם יכולים להצטיין בו ואכן, הוכחתם יכולות שעד היום מזכירים במפגשים המשפחתיים?
זה קצת כמו מחשבה הבוראת מציאות. העמדה ממנה אנחנו מגיעים משפיעה על זה שעומד מולנו. חשוב שנהיה מחוברים לרגשות שלנו ושנעבד אותם. אדם יכול לדבר בקול רם ובבוטות כלפי האחר, ולא ייתפס כבעל סמכות לעומת אחר שידבר בנוחות ובכבוד וייתפס כסמכותי יותר, כי הוא מחובר לעמדתו הפנימית.
עשו שינויים מבפנים ולא קוסמטיקה מבחוץ.
אהבתם? שתפו את הפוסט:
פוסטים נוספים
היום ילדים נולדים לתוך מכשירים חכמים שנושאים בתוכם מקורות מידע אין סופיים, הם יודעים להשתמש בהם ולשלוף אותם מהר מאיתנו ועדיין הם לא מספיקים להם בכדי להצליח בחיים.
הם חייבים ללמוד את הדרך
ד"ר גיל גולדצויג, איריס הרץ ומיכל יערון מסבירים כיצד ניתן להשתמש בהומור להפגת מתחים וחרדות במהלך אימון או תחרות