אל תתן הוראות כמו מרוקאית שמבשלת

אילת הייתה מתוסכלת. המאמן מתלונן על הביצועים שלה ונותן הערות אבל היא לא תמיד מבינה את ההוראות שלו. הוא לא ברור לה. טוענת שהוראות שלו עמומות והוא לא יכול לצפות שהיא תבין למה מתכוון.

הצעתי שאצטרף לאימון ונראה על מה מדובר. המאמן שמח מאד ונפגשנו שלושתינו. ישבתי בצד והסתכלתי על האימון ועל התקשורת בינהם.
מה שראיתי היה דפוס שחוזר על עצמו בין מאמנים לספורטאים בענפים אישיים ובקבוצות ספורט. המאמן נותן הוראות כמו שטבחית מרוקאית מדופלמת נותנת הוראות בישול.

"שימי קצת מלח, וטיפה פחות פלפל, תערבבי עד שזה נראה טוב, אח"כ תוסיפי ככה תבלינים ותבשלי כמה שעות עד שמוכן". כל ההוראות מלוות בתנועות ידיים שמסבירות את הכמויות, כיוון הערבוב והתוצאה הסופית. (ניסיתי כמה פעמים לבשל ככה וכל פעם יצא לי טעם אחר).

כדי שהוראות יוכלו להיות ממולאות הן צריכות להיות ברורות ומדוייקות. בעיקר כשמדובר על ביצוע שצריך להיות מדויק ובמיוחד אם זה מכוון לדברים שכל שאר הספורטאים תלויים בביצוע.

כשמאמן אומר 'תמסור יותר מדויק' זו הוראה מאד עמומה ושאינה נותנת מידע חדש. ברור שהשחקן רוצה למסור מדויק וכנראה לא ברור לו איך לעשות זאת. כלומר, אם המאמן חושב שכדי שהמסירה תהיה מדוייקת, בזמן בתנועה, על השחקנים למסור במרחק של מטר זה מזה, זו ההוראה שצריכה להתלוות למשפט, תמסור מדוייק יותק, כשאתה מטר מהשחקן שרץ.

מטרתן של הוראות הוא לשפר את הביצוע ולא להעיר לשם ההערה.

להגיד לנהג בכלי שיט תעלה יותר מהר למעלה או תחדד את כיוון הסירה, זו הוראה עמומה. כמה יותר מהר? כמה לחדד?

צריך לזכור שכשאנחנו נותנים הוראה היא אולי ברורה לנו אך לא בהכרח מובנת על ידי השומע ומפורשת אותו דבר.
לכן, הנה כמה כללים שיעזרו לכם לדייק:

1. תנו הוראות כמה שיותר ברורות
2. צרו שפה שהפרשנות שלה מקובלת ומובנת על ידי כל הצדדים
3. ודאו שהובנתם. זכרו שכל אחד מבין ומפרש לפי הבנתו שלו.
4. מצאו את הדרך שבה כל אחד מבין את ההוראות. תוך כדי תנועה, בשקט בצד, בהרבה מילים, באופו ויזואלי…. כל אחד ודרכו שלו.

העברת מסרים ברורה היא כלי קריטי להצלחה. אל תוותרו עליה, חדדו אותה.