תפילת השלווה

יום כיפור מאחורינו. בתור מי שגדלה בבית אתאיסטי ובמקביל, מכבד כל אדם באמונתו, חשבתי על הכח שאנשים חשים ביום זה. על עצמת היום והתפילות שבו. רציתי לשתף בתפילה אחרת כזו שאני מוצאת תואמת כל כך את תפיסת עולמי כפסיכולוגית ספורט ושאני משתמשת ברעיון המובנה בה בעבודתי רבת השנים עם לקוחותי השונים.
תפילת השלווה הינה תפילה שחוברה על ידי ריינהולד ניבור ואומצה על ידי אלכוהוליסטים אנונימים וארגוני גמילה אחרים במסגרת תוכנית שנים-עשר הצעדים. השימוש בתפילה זו הוא למטרות חיזוק שונות של הנפש, אך אני רוצה להתעכב על בחירת המילים לתפילה, שאינן מקריות
.

אלוהים
תֵּן בִּי אֵת השַּלְוָוה – לְקָבֵּל אֵת הַדְּבָרִים שֶאֵין בִּיכוֹלתִּי לְשַנוֹתָם,
אֶת הָאוֹמֶץ – לְשַנוֹת אֵת אֲשֶר בִּיכוֹלתִּי,
וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם
.

הבחירה במילים שלווה, אומץ ותבונה היא בחירה מעניינת ותואמת את אמונתי לגבי כישוריו הפסיכולוגים של ספורטאי הרוצה להצליח בדרכו המקצועית.
כל כך הרבה פעמים אנו נתקלים בעולם הספורט במצבים בהם אין לנו שליטה על הדברים הקורים. שופט ששרק לא בדיוק כפי שאנו חושבים, שינוי במזג האויר שלא לפי תוכניותינו, תרגיל שהיריב שלנו בחר לעשות ולא היינו מוכנים. עקב היותן של התרחשויות אילו לא בשליטתינו (מה שבבסיסו אינו דבר נח לספורטאים), עלינו להיות בעלי יכול לקבל אותם בשלווה, כלומר, לא להסיט את הריכוז ואת האנרגיות שלנו לעבר הארוע ולתת לרגשות של תסכול וכעס להוציא אותנו מאיזון.
לעומת זאת, כל כך הרבה דברים כן נמצאים בשליטתינו במהלך הביצוע הספורטיבי, אולם אני פוגשת חדשות לבקרים את החשש שמלווה ספורטאים לעשות שגיאה. בכיסא הפסיכולוג, אני מנסה לעזור להם לזהות את הצמתים הללו ולפתח אומץ לעשות את הבחירה הנכונה, זו שיש בצידה גם את האפשרות להכשל במקביל לאפשרות להצליח. (לא סתם קראתי לחברת פסיכולוגיית הספורט שהקמתי – 'לעוף, האומץ להעז'). במצב זה על הספורטאי להיות אמיץ בבחירות שלו.

ברור הוא כי לא פחות חשוב להיות בעלי יכולת להבחין בין המצבים השונים. אנו צריכים להיות מסוגלים תוך כדי המאמץ והתחרות לדעת במה אנו יכולים לשלוט ולהחליט מה אינו בשליטתינו. יכולת הבחנה זו חשובה מאד לספורטאים באשר הם, כמו גם לכל אדם.
אז אולי לעיתים כשלא הולך לכם, נסו את תפילת השלווה ושננו קצת, תראו שברגעים קשים זו תפילה מקלה.

שנה טובה לתמיד