תלות ויחסי מאמן-ספורטאי

בספורט כמו בחיים, אנו מוצאים עצמנו תלויים בדמויות שונות בסביבתנו. בחיי המשפחה תהיה זו דמות האם ובעולם הספורט, המאמן. תפקידם לכוון אותנו בדרכינו ולאפשר לנו לפתח עצמאות כך שנוכל להתנהל, להתחרות ולהתאמן גם כאשר דמות התלות לא לידנו.

דונלד וויניקוט היה פסיכיאטר, רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי שחקר והגה תיאוריה בקשר החשוב לאחר הלידה בין אם לתינוקה. ויניקוט רואה את התפתחותו הרגשית של האדם כמסע מ"תלות מוחלטת" דרך "תלות יחסית" לאי תלות = עצמאות, ואת האם כמאפשרת לתינוקה להתפתח ולנוע לאורך מסע זה.

ווינקוט הגדיר בהתפתחותו של התינוק שלבי תלות בעולם. כך, בהקבלה, אנו יכולים לתאר שלבי תלות של הספורטאי במאמן:

א. תלות מוחלטת: בתחילת חייו התינוק יכול לשרוד רק בתוך מעטפת המגוננת של הסביבה האמהית ה"מחזיקה" ומספקת לתינוק את כול צרכיו. התינוק תלוי באמו ואינו ער לתלותו ולכן, האם צריכה להתאים את עצמה לתינוק בצורה כמעט מוחלטת אותה הגדיר ויניקוט כ"מושקעות האמהית הראשונית".
בהקבלה, ספורטאי בתחילת דרכו תלויי באופן מוחלט במאמן, שילמד אותו את הטכניקות הבסיסיות של הענף, וברמה הרגשית שיחזק אצלו תחושת ביטחון, מסוגלות, יכולת להכיל ולהתמודד עם הפסדים ועוד.

ב. תלות יחסית: התינוק נעשה מודע לצורך של הטיפול האימהי, ויכול לראות את החלקים שלו בתלות.
בהקבלה, הספורטאי נעשה מודע לצורך שלו בהכוונה של המאמן, בידע המקצועי שלו וגם יודע שההשפעה היא הדדית.

ג. לקראת עצמאות: התינוק מפתח אמצעים לוותר על טיפול באופן ממשי. הוא עושה זאת דרך היכולת השכלית והרגשית ההולכת ומתפתחת המאפשרת לו לזכור דברים ולפתח אמון בסביבה.
בהקבלה, הספורטאי יתפתח למצב בו הוא לא זקוק למאמן באופן מוחלט אך עדיין קיימת תלות ודמות המאמן היא חשובה.

הסיבה נעוצה בכך שהצורך בתלות ועצמאות הם חלק מהדמות האנושית, והינם קשורים ונובעים מהצורך שלנו להיות בקשר.

תלות היא לא מילה גסה. לעיתים אנו קושרים אותה לחולשה וחוסר אונים. עצמאות אנו מקשרים למרדנות, התנתקות וחוסר הכרה באחר.
תלות ועצמאות יכולות להתקיים יחד אצל ספורטאי ולהזין אחת את השנייה. למעשה כול אחת מהן היא תנאי הכרחי לקיום השנייה. כאשר ספורטאי מרגיש שהצרכים התלותיים שלו מסופקים (שרואים אותו, מאפשרים לו ביטחון ומפרגנים לו) הוא מסוגל לעשות בחירות אמיתיות. רק כאשר הספורטאי חופשי להתנהג ולבטא את האמת הפנימית שלו הוא לא יחשוש לקיים קשר של תלות עם המאמן.

חשוב לזכור שברגעים של לחץ גדול כמו בתחרות חשובה, לעיתים בחוויה הרגשית, הספורטאים עשויים לחזור לתלות המוחלטת במאמן. המאמן מצידו צריך להתכוונן יותר לצורכי הספורטאי ולספק לו חוויות ראשונות של ביטחון.