שחקנית נשמה – מחמאה או עלבון?

השבוע באמצע שיחה עם חברה היא אמרה: "זה כי את שחקנית נשמה." מיקום המשפט בשיחה רמז לכך שניסתה להעליב אותי…. אבל לא הייתי בטוחה אם זו מחמאה או עלבון מצידה.

חייכתי. נזכרתי שהייתה מתעמלת בצעירותה ועד היום חושבת כמו מתעמלת ולא כמו שחקנית קבוצתית…
שאלתי אם היא מבינה מה זה אומר? ורגע לפני שתרגיש מבוכה רצינית החלטתי להסביר את מהות המושג.

כשאומרים על שחקן שהוא שחקן נשמה, מתכוונים שבתוך הקבוצה הוא יהיה זה שיביא את הנשמה שלו לקבוצה. כלומר לא רק שינסה בכל כוחו לתת את מקסימום הביצועים שלו, אלא יצליח להכיל את כל המתרחש בקבוצה. אחד שיפעל עם הרגש אבל יקשיב לשכל ולהיפך. הוא יהיה מאוד סבלני לתהליכים. לא יאבד אמונה אחרי הפסד וסביר שיעודד את הקבוצה, כי זה רק הפסד קטן אחד בדרך לניצחון הגדול… ובטח לא יצא מדעתו אחרי ניצחון כי הוא מבין שהדברים לוקחים זמן.

שחקן נשמה הוא זה שחושב לטווח ארוך. הוא לא מסתכל מעבר לפינה ושופט כל ארוע, הוא ייתן מקום לטוב ולרע.
בהרבה ארועים הוא יהיה מסוגל לשים את עצמו בצד, כאילו נטול אגו. צרכי הקבוצה קודמים לצרכים האישיים שלו, והוא לא מתבלבל. כשהקבוצה מצליחה הוא יודע שהוא שותף מלא, גם אם על המגרש פחות בא לידי ביטוי.

שחקן נשמה יהיה אותו שחקן שירגיש שהוא נתרם מעצם זה שהוא נותן לאחרים. כן, כן, הוא צומח מנתינה ולא רק מקבלה. היכולת להתענג כשהאחר מצליח ואיתו הקבוצה מהווה עבורו מזון להתקדמות וצמיחה.

בתוך הקבוצה יהיו סגנונות אישיות שונים, ושחקן זה יצליח להסתדר עם הסגנונות השונים. עצם היותו לא שיפוטי ולא מאויים מאפשרת לו לראות בכל אחד אחר את החוזקות ודרכן להתקרב אליו וליצור עימו קשר. כשהוא פוגש אינדיבידואליסטים, הוא יכול להתמודד עם הסגנון שלהם ולא להילחץ או לאבד עצמו. איש איש באמונתו יחיה.

מה שלא פחות חשוב לקבוצה, זה ששחקן נשמה ידע להסתדר עם הסמכות והרבה פעמים יוכל לעשות זאת למען הכלל.

שחקני נשמה יש בכל מקום שבו מתקיימת קבוצה, אפילו במקום העבודה שלכם, שחקני הנשמה ילחמו בשבילכם מול המערכת. יש שחקני נשמה בתנועות הנוער, שיתנו לכם את הקרדיט על קשירה מעולה, שחקני הנשמה נמצאים אפילו בממשלה שלנו…

אז אם אני שחקנית נשמה או לא? אין לי מושג, מה שבטוח הוא שעניתי רגע לפני שבדקתי אם החברה מבינה את המושג. כי שחקן נשמה יציל את האחרים מפדיחות