pexels liza summer 6383271 1

רק אל תלחיץ

מדינה בלחץ. בתקופה האחרונה כולנו מרגישים את הלחץ הגואה בארץ. המצב הבטחוני מתוח, ריצה למרחבים המוגנים, קרובים שמתגייסים למילואים. ישראל במלחמה והמצב הזה מלחיץ. הוא לא סתם מלחיץ, הוא מכניס אותנו לחרדה קיומית. יש איום ממשי על ביטחוננו, על חיינו.

בשבוע שעבר התקיימה תחרות הארץ בשחייה, ושמעתי כמה שחיינים לפני המקצה אומרים למאמנת כמה הם לחוצים. מישהו אפילו הביט באיימה באחד המתחרים ואמר "הוא ממש מלחיץ אותי"

ההבדל בין שני סוגי הפחד הוא שבראשון קיימת סכנה אמתית לחיי אדם ואילו בשני אנו חווים את הלחץ כמשהו דרמטי שכישלון בו יחרוץ את גורלנו, אבל הוא לא באמת מסכן חיי אדם.

ובכל זאת, לחץ מכל הסוגים גורם לנו ל: פרפרים בבטן, רעד בגוף, ירידה בתאבון, הזעה מרובה, מחשבות שליליות, בלאק אאוט ועד.

אז מה זה בעצם לחץ ואיך ניתן להשתלט עליו?

לחץ הוא למעשה, תחושת מצוקה כתוצאה מגירוי חיצוני מוחשי (אזעקה) או לא מוחשי (מחשבה על תחרות קרובה), הנתפס כמסכן או מאיים על האדם, הבא לידי ביטוי בצורה פסיכולוגית (פחד, חרדה) או פיזית (פעילות במערכת העיכול, הזעה מרובה, דופק גבוהה ועוד).

איום זה מכיל ארבעה מרכיבים: רגשי, גופני, התנהגותי ומחשבתי.

המוח מפרש מצב מסוים כמאיים. בתגובה הוא מפעיל מנגנון "הישרדותי-אבולוציוני" שבו הגוף נכנס לדריכות. הדריכות של הגוף גורמת להפרשת הורמונים המייצרים עוררות יתר כך שהגוף עובר ל"טייס אוטומטי", מערכת העצבים הסימפטתית מפעילה מנגנון הנקרא "לחימה או בריחה – fight or flight" בהתאם לאופן שבו מפרש המוח את יכולת ההתמודדות שלו עם האיום. לאחר שהסכנה חולפת נכנסת לפעולה המערכת "הפרה-סימפטתית" במטרה להרגיע את הגוף ולהחזירו לשגרה (הסדרת קצב הלב, המשך פעילות עיכול וכו').

הבעיה מתחילה, כשאנו מעמיסים את הלחצים היומיומיים (אזעקות ברמה יומיומית, מקבץ תחרויות גדול וכו) על המערכת הסימפטתית ולא נותנים למערכת המרגיעה (פרה-סימפטתית) להיכנס לעבודה, מה שקורה באופו טבעי אצל בעלי החיים.

אז מה עושים?

מחקרים מראים כי עצם ההבנה שהלחץ הוא מנגנון שמטרתו לשמור ולהגן עלינו ואינו האויב שלנו, היא צעד משמעותי להפחתת הלחץ והפיכתו למשהו חיובי.
לכן, ההמלצה הראשונית היא סייעו לגוף להפעיל את המערכת הפרה-סימפטתית.
טכניקת רגיעה בסיסית ביותר להחזרת פעילותה של המערכת נקראת, "נשימה סרעפתית" ומתבצעת באופן הבא: מכניסים אוויר דרך האף במשך 3 שניות ומוציאים אותו מהפה (כשהפה פתוח מעט) במשך 6 שניות, כאשר מכניסים אוויר לסרעפת (בבטן העליונה מתחת לצלעות) ולא לחזה, כמו שאנחנו בדרך כלל רגילים לנשום. פריקת מתח כזו במשך 3 דקות, פעמיים ביום (ואף יותר בזמן אזעקה או לקראת תחרות), תעזור לנו להיות הרבה יותר רגועים ונטולי לחץ.

טכניקה נוספת היא, ניהול לחצים בעזרת ביופידבק. תוכנה המסייעת לספורטאים ולאנשים שאינם מסוגלים להרגע לפני נקודות קריטיות בחיים (מבחן, ראיון עבודה חשוב וכדומה) לשלוט ברמת הלחץ שלהם, היא מספקת משוב ויזואלי מידי לרמת השליטה המושגת בצורה מהנה וידידותית.

והכי חשוב, זה לא להתבייש בכך שאתם לחוצים. זה טבעי וכולנו חשים בכך. התוודעו ללחץ, השתמשו בו לטובתכם. ושנדע ימים רגועים יותר.

אהבתם? שתפו את הפוסט:

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

פוסטים נוספים

pexels vlada karpovich 4050296

מה הקשר בין אינטרנט לספורט

היום ילדים נולדים לתוך מכשירים חכמים שנושאים בתוכם מקורות מידע אין סופיים, הם יודעים להשתמש בהם ולשלוף אותם מהר מאיתנו ועדיין הם לא מספיקים להם בכדי להצליח בחיים.
הם חייבים ללמוד את הדרך

קרא עוד »
pexels cottonbro 3951375 1

ההומור שבספורט

ד"ר גיל גולדצויג, איריס הרץ ומיכל יערון מסבירים כיצד ניתן להשתמש בהומור להפגת מתחים וחרדות במהלך אימון או תחרות

קרא עוד »