היום ילדים נולדים לתוך מכשירים חכמים שנושאים בתוכם מקורות מידע אין סופיים, הם יודעים להשתמש בהם ולשלוף אותם מהר מאיתנו ועדיין הם לא מספיקים להם בכדי להצליח בחיים.
הם חייבים ללמוד את הדרך
רוטינה
"עכשיו צריך לעשות רק את המוטל עלי. אני יודעת שאני טובה ואצליח. זרקתי מאות זריקות והן הצליחו לי. לאט. לנשום לאט. שלושה כדרורים, להוציא אויר, לראות בעייני רוחי את הכדור נכנס פנימה ולזרוק. בדיוק כך".
"תסתובב עם הגב. תנשום עמוק ושחק עם המיתרים. זה תמיד עוזר. תחשוב רק חיובי. גש מעבר לנקודת הבסיס וקח את הכדור. חזור לקו החבטה. הסתכל קדימה ותחליט לאן לחבוט. גלגל את הכדור ביד, תקפיץ על הרצפה. נשימה עמוקה. עצום עיניים לשנייה ודמיין את מסלול הכדור עד שהוא פוגע בחיבור בין הקווים. בדיוק כך. עכשיו למשימה. וחבטה…".
רוטינה! אותו סדר פעולות קבוע תמיד אותו הדבר, רגע לפני מיומנות סגורה.
שנים של עיסוק בפסיכולוגיית ספורט ובליווי ספורטאים ולבסוף הפשטות כל כך עוזרת.
חוקרים בתחום הלמידה המוטורית מחלקים מיומנויות של ספורטאים לשני סוגים. מיומנויות "פתוחות"- פעולות המבוצעות בסביבה משתנה כמו מסירה, חדירה לסל או החזר חבטת פתיחה בטניס, שהניבוי בהן הוא קשה. מיומנויות "סגורות" המבוצעות בסביבה יציבה כגון חבטת פתיחה בטניס או זריקת עונשין בכדורסל, שהן ניתנות לניבוי. פרופ' רוני לידור, מי שחקר רבות את נושא הרוטינה בכדורסל, הגדיר במאמר שפרסם בשנת 2007 רוטינה כ"רצף שיטתי של התנהגויות תנועתיות, רגשיות וחשיבתיות, המוציאות אל הפועל מיד לפני ביצוע משימות בעלות קצב פנימי….רוטינה טובה צריכה לתת למבצע מכשירים גופניים, חשיבתיים ורגשיים על-מנת שיוכל לנהל באופן הראוי את פרק הזמן שלפני ביצוע המשימה עצמה".
כדי לפשט, הגדיר הפרופסור כי רוטינה היא אותן פעולות שמבצע הספורטאי לפני אותן מיומנויות סגורות. את הרוטינה עושים טרם הביצוע, למשל לפני זריקת העונשין לסל.
מטרתה של הרוטינה היא לנצל נכון את הזמן שיש לספורטאי טרם ביצוע המשימה. ניצול נכון של הזמן אומר כי הוא לא יעסוק במחשבות שליליות ובהגברת הלחץ הפסיכולוגי על עצמו, אלא ישתדל להרגע, להתרכז ולהגיע למצב של ביצוע מיטבי. כמו כן, הוא יגביר את אוטומטיות הפעולה עצמה ויוריד את החרדה המתלווה לביצוע המשימה.
ועכשיו לענין:
כספורטאים, גבשו לכם סדר פעולות ידוע וברור טרם ביצוע משימות סגורות. תכננו בקפידה את המהלכים והתאמנו עליהם. הרוטינה צריכה לכלול את רצף הפעולות הטכניות אותן אתם עושים כגון הכדרור, ההליכה במגרש, מבטי העיניים, בנוסף את המחשבות שעוברות לכם בראש, אשר צריכות להיות חיוביות ומעודדות ואת ההדמיה של הפעולה טרם ביצוע המיומנות (איך תזרקו לסל או איך תחבטו את מכת הפתיחה). בדקו האם יש לכם כבר רוטינה שנבנתה במשך הזמן ואם לא, התחילו לייצר אותה. הרוטינה צריכה להתחיל מרגע עצירת המהלך הקודם, ועד ביצוע המשימה עצמה.
התאמנו על הרוטינה באימונים, אט אט במשחקונים בזמן האימון ולבסוף הביאו אותה לתחרויות עצמן.
אהבתם? שתפו את הפוסט:
Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email
פוסטים נוספים
ד"ר גיל גולדצויג, איריס הרץ ומיכל יערון מסבירים כיצד ניתן להשתמש בהומור להפגת מתחים וחרדות במהלך אימון או תחרות
