ציפייה

משחקי הפדרציה הסתיימו זה לא מכבר. אני אוהבת טניס ומסתכלת עליו תמיד בעיניים מקצועיות. שנים של ליווי טניסאים וטניסאיות חייבו אותי להבין לעומק את רזי המשחק, שכן איך אוכל לעזור לספורטאי אם לא אדע את כל ההיבטים הפסיכולוגים של עיסוקו בספורט? בעבודה שלי עם טניסאים למדתי את היבטי המשחק לעומקם וגיליתי משהו מאוד מעניין.

אחד הכישורים הקוגניטיביים המשמעותיים ביותר בטניס, הוא יכולת הציפייה. זוהי היכולת לצפות את ההולך לקרות עוד טרם קרה. התנהגות זו נחקרה רבות לפני שנים על ידי חוקר אוסטרלי בשם אברנטי שבדק את יכולת הציפייה של שחקני טניס. הוא הקרין להם מצבים שונים של מעוף הכדור וביקש מהם לשער לאן הכדור יגיע. המעניין הוא כי היו שחקנים שיכלו לשער ברמת דיוק גבוהה לאן יעוף הכדור עוד טרם פגע הכדור במחבט היריב. כלומר, עוד טרם נעשה המהלך הבא הם כבר ידעו מה יקרה. קוראי מחשבות? ממש לא. הסתבר כי הם אוספים את המידע שלהם ממקורות שונים בתנועת גופו של השחקן היריב ובעיקר מתנועת ידיו החובטת.

תארו לעצמכם ששחקן רוצה להגיע לכדור והוא מתחיל את תנועתו לעבר הכדור ברגע שהכדור פוגע במחבט. גם אם ישער נכון לאן יעוף הכדור, יישאר לו זמן מועט להצליח ולהגיע אליו. אצל שחקנים בוגרים מהירות הכדור היא כל כך גבוהה, ששחקן עם יכולת ציפייה לא טובה לא יספיק להגיע אל הכדור. אולם, אם הוא בעל יכולת ציפייה מצוינת, יש לו אפשרות להתחיל לנוע למקום אליו הוא משער שהכדור ייחבט, עוד טרם השחקן היריב חבט בו וכך להצליח לענות לחבטה.

יכולת זו חשובה מאוד גם אצל שחקני כדורסל בתפקידי הגנה. מגן טוב הוא מגן המסוגל לצפות את מהלך ההתקפה. כשהוא שומר על שחקן יריב, הוא מסוגל לשער לאן הוא ינוע, לאן יימסר הכדור ולאן יעוף הכדור לאחר שפגע בסל, כל אלו נותנים לו יתרון גדול כמגן ומאפשרים לו למנוע את התנועה הנוחה של שחקני ההתקפה. חשוב לציין שבספורט קבוצתי היא עובדת גם על שחקנים מאותה הקבוצה שיודעים לצפות את תנועות חבריהם.

יכולת ציפייה גבוהה היא יכולת נלמדת. אנו יודעים היום כי אמנם היא תלויה באינטליגנציית משחק ובהבנת המשחק, אך היא גם תלויה בניסיון ובאימון. לא מדובר על תהליך מודע, אלא על מנגנון שמראה את יכולת הלמידה המדהימה של המערכת הקוגניטיבית שלנו.