על ההבדל בין ציפיה לאמון

"נמאס לי, אני כל הזמן מאכזב את אבא שלי, הוא מצפה שאני אקלע 20 נקודות במשחק ואחדור כל הזמן לסל ואם זה מתפקשש לי אני יכול להרגיש את האכזבה שלו. גם המאמן שולח אותי לעשות את המהלכים הכי מורכבים, למה דווקא אני? איך הוא מצפה שאצליח כל פעם?"

פתח איתי את השיחה שחקן כדורסל בליגת הנוער. הרגשתי איך הוא סוחב על גבו צפיות ואכזבות מהסביבה, שאינן בהכרח נכונות.

הוא קרא לעזרה ואני חשתי את הציפייה שאפתור לו את הבעיה. יחד עם זאת הרגשתי את האמון שהוא נותן בי. הוא לא סתם מצפה לעזרה ממני הוא באמת מאמין ביכולת שלי לעזור לו. מכאן, אגב, כפסיכולוגית, התהליך הרבה יותר פשוט, אנחנו כבר בחצי הדרך להצליח לשנות את התפיסה.

מה שקורה לרוב האנשים זה שהם שמים משקל רב על הציפייה של הצד השני במקום לראות ולחוות את האמון שנותנים בהם.

חווית הציפיה, מגיעה עם הרבה מתח שלילי ורגשות שאי עמידה בציפייה יכולה לגרום לאכזבה שלי ושל הסביבה.

לעומת זאת, אם היו לוקחים את אותה ציפייה והופכים אותה להבעת אמון, האבא רוצה שהבן יקלע 20 נקודות במשחק, כי הוא מאמין שהוא יכול לעשות את זה, המאמן מקשה במהלך מורכב כי הוא מאמין ביכולת של השחקן שלו. חווית הציפיה הייתה מעצימה ומחזקת ואף מורידה את רמת הלחץ.

ציפיות הן חלק לגיטימי במערכת יחסים בין אנשים. אנחנו מצפים ליחס הוגן מזולתנו, לכבוד בסיסי מאדם זר ברחוב, להבנה והקשבה מהקרובים לנו. אנחנו מצפים לעזרה בבית מילדינו, לכאורה בציפייה יש משהו מאוד פשוט ובסיסי.

מתי הופכת הציפייה של אדם אחר מאתנו לחוויה של קושי במקום לחוויה של העצמה?

במקום בו מופיעה ביקורת והתניה רגשית. אם בכל פעם שהבן לא יצליח לקלוע את 20 הנקודות האבא יגיב בצורה שלילית וכעוסה, החוויה של הילד תהיה "אכזבתי". אבל אם האבא יחזק ויתמוך במעט הנקודות שכן השיג, החוויה תהיה מעצימה.

זה בסדר לא לעמוד בציפיות. זה בסדר לשאוף ולנסות להשתפר לאורך הדרך, זה הגיוני שיהיו טעויות ואי הצלחות כמעט בכל מה שנעשה, אך החשוב הוא שהקרובים לנו יאפשרו לנו ללמוד ולהתקדם וימשיכו להאמין בנו ולא יהפכו את רגע אי ההצלחה לצומת של ביקורת ופגיעה.

ההבדל ניכר בין הדוגמא של ההורה שפוגע בילד שלו כשאינו עומד בציפיותיו, לבין המאמן שמתקן את הטעות של הספורטאי שלו. אם תיקון הטעות יבוא עם ביקורת, הכללות והעלבה, הדבר יחווה כאי עמידה בציפיות ויגרור אחריו רגשות לא טובים, אולם אם תיקון הטעות יבוא עם פתרון ולמידה נוספת ללא חיבור לאכזבה רגשית, הדבר יחווה כאמונה ביכולת.

אל תטעו, מותר להעביר ביקורת ומותר לצפות, אך תדאגו שהצד השני יחווה אתכם כמאמינים בו וכמי שיכול לכוונו איך לפתור את הקושי בו הוא נתקל.