עונת המלפפונים

זהו, התחילה השנה! עונת המלפפונים הסתיימה והאויר חוזר לריאות. לפני שנים אמר לי מאמן מדהים וחבר יקר שעונת המלפפונים היא העונה הקשה לו ביותר בכל השנה. תהיתי, מה קשורים מלפפונים לחופשת הקיץ בה הוא לא מאמן ורק נח ומכין את השנה הבאה?

עונת המלפפונים זהו כינוי לתקופת הקיץ בה אין אירועים המעוררים את עניין הציבור. בתחום הספורט המושג מתאר את העונה שבה לא קיימים משחקים ועיקר החדשות מתמקדות באירועים שוליים, כמו רכישת שחקנים ומשחקים בליגות נידחות.

מקור הביטוי לא ידוע ויש הטוענים כי הגיע משפות אחרות ומדבר על תקופת ההמתנה שהמלפפונים יספיקו להחמיץ. יש הטוענים שזו בכלל עונת האבטיחים (הגדלים בקיץ) וכינויים אחרים נוספים.

כפסיכולוגית ספורט החיה את ענפי הספורט השונים, אני יודעת כי תקופת הפגרה המתחילה בשמחה אצל ספורטאים רבים, מסיימת את תפקידה מהר מאד ורובם רוצים כבר לחזור. מעניינת התופעה העוברת על אוהדים בעונה זו. הם כלל לא מייחלים להגעתה, ומחקים לסיומה בכליון עיניים. עבורם תקופה זו ארוכה בהרבה מהפגרה לה זוכים הספורטאים.

בעולם הכדורגל, בישראל ובעולם כולו, לאוהדים תפקיד מאד משמעותי. קיימת מחשבה עמוקה אצל שחקנים, מאמנים ואוהדים רבים כי למשחקי הבית יש יתרון גדול מאד בהסתברות לנצח לעומת משחקי החוץ. הסיבה האמיתית אליה ייחס זאת הקהל הנאיבי היא קיומם של אוהדים. לא בכדי קבוצה החורגת מהתנהגות מקובלת "זוכה" לעונש של משחקים ללא קהל או משחקי רדיוס (מרוחקים ממגרש האם). אולם אנו יודעים היום כי גם למוכרות המגרש, לקרבה הפיזית אליו וגורמים נוספים הם המשפיעים על היתרון במשחקי הבית. יתרה מכך, היחס בין משחקי בית וחוץ הוא 60 – 40 בהתאמה ולא יותר מכך.

תפקיד האוהדים הוא דו כיווני, הם נותנים לקבוצה המון ומקבלים לא פחות. מערכת יחסים זו מאד משמעותית לשני הצדדים ונעה על הרצף שבין בניה להרס. ככה זה במערכות יחסים משמעותיות.

אז לכבוד סיום עונת המלפפונים והתחלתה של עונת כדורגל חדשה, אני רוצה לאחל לכולנו- האוהדים ולאילו שלא, עונה שבה נדע לאהוד בהגינות, באהבה וללא תנאים ושנגיע לעונת המלפפונים הבאה בזריזות כפי שאומרים – "בוקרה פיל מישמיש".