נתינה מול הקרבה

תקופת החגים עוברת עלינו. יום כיפור בפתח וחג סוכות ממש מתקרב. למאמינים בינינו, וגם לאילו שלא, יש בתקופה הזו התעוררות לחשבון נפש קטן ולמחשבות עמוקות על מהות ודרך. ואני בימים אילו עוסקת, בשאלה על הפער שבין נתינה להקרבה. מתי אדם חווה נתינה, ומתי עולה בו תחושת הקורבן.

רבי עקיבא אמר: "ואהבת לרעך כמוך". כלומר, תאהב את האחר לא יותר מאשר אתה אוהב את עצמך. תאהב ותיתן לאחר לא פחות ולא יותר, מאשר תיתן לעצמך. אני אוהבת את האמירה, מפני שהיא כוללת בתוכה היבט פסיכולוגי מעניין הקשור לתפיסה העצמית שלנו.

נתינה היא תכונה והתנהגות נפלאה. רצונו של האדם להעניק לאחר, היא אחת מההתנהגויות היותר מועילות לחברה. כל אחד מכיר את ההרגשה הטובה המלווה ביכולת לתת לאחר וליהנות מעצם הנתינה. עם זאת, ישנו רגע מסוים שבו הנתינה הופכת להקרבה. שבו הנותן כבר לא מרגיש את אותה תחושת מלאות והנאה מהנתינה, אלא חווה תחושה של הקרבה. הקרבה לא מהמילה קירבה אלא מהמילה קורבן. קורבן, במקור, הוא סוג של פולחן לאלים שבו היו המשתתפים מוותרים על נכס כלשהו לטובת האל אליו נועד הפולחן. מדובר כאן על תחושת ויתור מייסרת, ולא על אותה תחושה של מלאות שיש בנתינה.

במשפטו של רבי עקיבא מסתתר מרכיב אישיותי-פסיכולוגי מעניין שאולי מסביר את הקו המפריד בין נתינה להקרבה. כשאומר רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך, לא יותר ולא פחות, נכנסת פה אהבתו האישית של האדם לעצמו והתפיסה של האדם את ערכו ועד כמה "יש" לו מעצמו. אדם שלא מעריך עצמו, בטחונו ואהבתו לעצמו קטנים, דימויו האישי נמוך ולכן היכולת שלו לתת היא קטנה. אדם זה ימעט בנתינה ובהגשת עזרה, מהר מאד ירגיש קורבנות וכעס על הצד הנזקק. אותו אדם ימעט בנתינה, וגם אותה יעשה שלא ברוחב לב ובאהבה אמיתיים. לעומת זאת, אדם המעריך עצמו, מכיר בכישוריו וביכולותיו ומלא כרימון, יוכל להעניק לסביבתו ברוחב לב.

אולם, יש לזכור כי לכל אחד יש את הגבול שלו. אדם שמעניק מעצמו על חשבון עצמו הופך עצמו לקורבן. הנתינה מחייבת השקעת משאבים החוצה, באחר שאינו אנחנו. אם אנחנו נותנים מנות גדולות מדי מעצמנו לטובת האחר והדבר אינו ממלא אותנו, אלא מעורר אצלנו רחמים עצמיים ותחושת קורבן, הרי שיש בו מצב שמצריך התבוננות פנימית. עלינו למצוא את החלק שלנו במצב שכזה. אנו צריכים להגדיל עצמנו מבפנים כדי שיהיה לנו מספיק כדי לתת.

אל לנו לתת לזולתנו עד מקום הקרבנות, עלינו לעצור קודם ולחוש את ההנאה שבנתינה.

שיעברו עלינו ימי החגים בשמחה אמיתית ובנתינה מכל הלב.