מתי צריך ללכת לפסיכולוג ספורט?

ספורטאים, ככל בני האדם, מגיבים ללחץ, לתסכול, לאכזבות ולמשברים. התגובה תלויה בגורמים רבים, כמו אישיות הספורטאי, סוג הספורט, מידת המחויבות לספורט, תמיכת הסביבה ועוד.

בעבר נהוג היה להגיע לפסיכולוג בזמן משבר, טרגדיה או טראומה בניסיון לתת מענה בזמן חירום עבור הנפש. תפיסה זו התנהלה באופן מקביל ובהתאמה לתפיסה הרפואית המערבית, שיש מקום לפנות לרופא במצב של משבר פיזי ויש מקום לפנות לפסיכולוג במצב של משבר נפשי. כיום עקב שינויים תפיסתיים (בין השאר בשל השפעת גישות "מזרחיות") רווחת יותר ויותר הגישה הרואה חשיבות בביקורת תקופתית ובטיפול מונע. תפיסה זו מתבטאת בין השאר בשינוי השם של גורמי הטיפול הרפואיים – כבר לא מדובר על "קופת חולים" אלא על "שירותי בריאות". אנשים הולכים לרופא כדי להיבדק ולהימנע ממחלות.

ספורטאים, יקפידו על אורח חיים בריא, ייבדקו באופן תקופתי אצל רופא ויתייעצו עם תזונאי על מנת לשמור על חוסן פיזי ותפקוד אופטימאלי. התנהגות זו נובעת, בין השאר, מהבנה כי סטייה מאורח החיים הבריא עלולה לגרום לנזק מתמשך ולהשבית את הספורטאי לתקופות ארוכות.

מבחינה מנטאלית נראה כי המצב שונה. אותם ספורטאים ששומרים על אורח חיים בריא המתאים לעומס הפיזי שבו הם נתונים, לא בהכרח שומרים על אורח חיים בריא מנטאלית שיאפשר להם להתמודד עם רמות הלחץ בו הם נתונים!

הספורטאי נתון בד"כ לרמות לחץ הולכות ומתגברות שיכולות לנבוע מקושי לאזן בין דרישות הספורט, כגון עומס אימונים, לחץ של תחרויות, מערכות יחסים עם מאמנים וקולגות, עייפות גופנית ואורח חיים אינטנסיבי, ובין דרישות "החיים": לימודים, בן/בת זוג וכו'. האם באמת כדאי לחכות לרגע המשבר? לא בטוח. ייתכן שעדיף להתחיל בליווי מראש, בתקופה בה הספורטאי מספיק מאורגן על מנת לקבל עזרה ולקבל כלים להתמודד במקרה שיגיע המשבר. במצב רגוע קל יותר לתת כלים להתמודדות עם תסכולים ואכזבות.

ולסיום המסקנה? אל תחכו לרגע האחרון. עבודה טובה עם איש מקצוע טוב היא כלי משמעותי להצלחה בהגשמה אישית.