מתי ספורטאי צריך פסיכולוג?
האם כל ספורטאי צריך פסיכולוג?
*מי זקוק יותר לליווי פסיכולוגי בדרכו אל הניצחון: ספורטאים מענפים אישיים או ספורטאים מענפים קבוצתיים?
* למי עדיף להציע ליווי פסיכולוגי: לספורטאי שנכשל או דווקא לספורטאי שנמצא בשיא הצלחתו?
* מתי ספורטאי זקוק יותר לתמיכה הפסיכולוגית בתחילת דרכו או דווקא בהמשך כאשר מגיע להישגים ואז הוא הופך חשוף יותר לפגיעה פסיכולוגית?
שאלות אלו ורבות אחרות עולות תוך כדי בשאלת הליווי הפסיכולוגי בתחום הספורט. באגודות ספורט רבות בחו"ל השאלה כמעט ואינה עולה. שם, במקרים רבים, הפסיכולוג נחשב חלק אינטגרלי מהצוות המלווה. בארץ הנושא עדיין פחות מוכר ויותר שנוי במחלוקת.
המאמר הנוכחי נכתב במטרה לענות על שאלות בנושא הצורך בליווי פסיכולוגי מקצועי ולקבוע קווים מנחים לליווי הפסיכולוגי. עם זאת, חשוב לזכור כי בסופו הליווי הפסיכולוגי תלוי במספר רב של גורמים ואי אפשר להחיל כלל יחיד על כל ספורטאים, כך שאין גם תשובה אחת נכונה המתאימה לכל הספורטאים.
בחרנו לדון בשאלה של הליווי הפסיכולוגי לספורטאים משלוש זוויות שונות:
* היבט הספורטאי.
* היבט המאמן.
* היבט ההורים.
הפרק הנוכחי של המאמר יעסוק בהיבט של הספורטאי:
ספורטאים, ככל בני האדם, מגיבים באופן ייחודי ללחץ, תסכול, אכזבות ומשברים. התגובה תלויה בגורמים רבים, כמו אישיות הספורטאי, סוג הספורט, מידת המחויבות לספורט תמיכת הסביבה ועוד.
בעבר נהוג היה להגיע לפסיכולוג בזמן משבר, טרגדיה או טראומה בניסיון לתת מענה בזמן חירום עבור הנפש, כאשר התפיסה הפסיכולוגית הייתה דומה לתפיסה הרפואית המערבית: יש מקום לפנות לרופא במצב של משבר פיזי ויש מקום לפנות לפסיכולוג במצב של משבר נפשי. כיום, עקב שינויים תפיסתיים (בין השאר השפעת גישות "מזרחיות") רווחת יותר ויותר הגישה הרואה חשיבות בביקורת תקופתית וטיפול מונע. תפיסה זו מתבטאת בין השאר בשינוי השם של גורמי הטיפול הרפואיים – כבר לא מדובר על "קופת חולים" אלא על "שרותי בריאות". אנשים הולכים לרופא כדי להיבדק ולהימנע ממחלות. בתחום הרפואי מקובל מאוד שהספורטאים יקפידו על אורח חיים בריא, יבדקו באופן תקופתי אצל רופאה ויתייעצו עם תזונאי על מנת לשמור על חוסן פיזי ותפקוד אופטימאלי. התנהגות זו נובעת, בין השאר, מהבנה כי סטייה מאורח החיים הבריא עלולה לגרום לנזק מתמשך ולהשבית את הספורטאי לתקופות אורכות.
מבחינה מנטאלית נראה כי המצב שונה, אותם ספורטאים ששומרים על אורח חיים בריא המתאים לעומס הפיזי שבו הם נתונים, לא בהכרח שומרים על אורח חיים בריא מנטאלית שיאפשר להם להתמודד עם רמות הלחץ בו הם נתונים!
הספורטאי נתון בד"כ לרמות לחץ הולכות ומתגברות שיכולות לנבוע מקשיים לאזן בין דרישות הספורט לדרישות "החיים" (לימודים, בן/בת זוג וכו'). האם באמת כדאי לחכות לרגע המשבר?
לא בטוח. אם נחשוב, כדוגמא, על נערה המתאמנת כבר בגיל צעיר באופן סדיר 5 יחידות אימון בשבוע ויותר בספורט אישי או קבוצתי, ייתכן שהיא נתונה בעומס כה גדול שאם נחכה עד למשבר ייקח לה שבועות רבים להתאושש. כאשר לא בטוח שהיא תהיה במצב נפשי שיאפשר לה לקבל את העזרה שנציע לה. ייתכן שעדיף להתחיל בליווי מראש בתקופה בה היא מספיק מאורגנת על מנת לקבל עזרה ולקבל כלים להתמודד במקרה שיגיע המשבר. במצב רגוע קל יהיה יותר לתת כלים להתמודדות עם תסכולים ואכזבות.
קשר טוב עם איש מקצוע מתחום הפסיכולוגיה יקל על הספורטאי בהמשך לקבל את תמיכתו של איש המקצוע גם בזמן המשבר – אם וכאשר הוא יגיע. הקשר עם הפסיכולוגית יוכל לשמש לספורטאי מקום בו הוא יכול לשתף, להשתחרר ולחוות את המציאות בצורה מקבלת יותר.
ליווי פסיכולוגי מונע יכול לצייד את הספורטאי ביכולות לחשיבה חיוביות, ביכולת לדעת מתי להרפות, יכולת לדמיין מצבים חיובים גם כאשר הוא מדוכדך ומתקשה ויכולת לקבל החלטה בצורה שקולה ונכונה.
באופן כללי, הליווי יכול להיות אישי או קבוצתי, ליווי העוסק בתכנים רגשיים או ליווי המבוסס על למידת טכניקות התנהגותיות, זיהוי מחשבות שליליות והחלפתן בחיוביות והרפיה. כל זאת בהתאם לניתוח צרכיי הספורטאי ולמצבו הרגשי. להלן מספר דוגמאות לליווי הפסיכולוגי/רגשי אפשרי:
1. תמיכה בספורטאים הישגיים:
לווי אישי ותמיכה רגשית ומנטאלית של ספורטאים במטרה לאפשר להם למצות את מלוא הפוטנציאל, הכישורים והאיכויות המקצועיות.
2. תמיכה בקבוצות ספורט: ליווי קבוצתי של המאמן והקבוצה בתחומים רלוונטיים לספורט הקבוצתי, כמו עבודת צוות, שיתוף פעולה, תקשורת בין אישית, תחרותיות, כללי התנהגות בקבוצה ועוד.
3. עבודה מעשית עם קבוצות בני נוער: הקבוצה היא מקור לכוח והצוות התומך עושה שימוש בקבוצה ככלי לחיזוק יכולות השחקנים. שיטות כמו הרפיה, הדמיה וחשיבה חיובית מובילות את בני הנוער להציב לעצמם מטרות, לעמוד ביעדים ולהשיג הצלחה יוצאת-דופן בפרק זמן קצר.
חשוב לזכור, כי האפשרויות מגוונות ותמיד ניתן למצוא דרך המתאימה עבור כל ספורטאי בהתאם לצרכיו.
אהבתם? שתפו את הפוסט:
פוסטים נוספים
היום ילדים נולדים לתוך מכשירים חכמים שנושאים בתוכם מקורות מידע אין סופיים, הם יודעים להשתמש בהם ולשלוף אותם מהר מאיתנו ועדיין הם לא מספיקים להם בכדי להצליח בחיים.
הם חייבים ללמוד את הדרך
ד"ר גיל גולדצויג, איריס הרץ ומיכל יערון מסבירים כיצד ניתן להשתמש בהומור להפגת מתחים וחרדות במהלך אימון או תחרות