משל הנמלה והצרצר

הקבוצה עובדת מצויין, הדברים מתחברים והיא מנצחת. כולם חיים בשמחה גדולה ובבטחון עצמי גבוה. הגיוני. זה נכון וטוב להרגיש כך. מגיעים למשחקים עם בטחון ומאמינים ביכולת להצליח במשימות. מבחינה פסיכולוגית הקבוצה מרגישה חזקה ומגובשת.

ללא כל הכנה מראש וכאילו סתם מזל רע, מגיע הפסד. משבר, נפילה, והדברים מתפוררים. השמחה והבטחון שהיו נעלמים, והקבוצה שוקעת במרה שחורה. מכאן הדרך למטה מהירה והעליה אפשרית אך לא פשוטה. בכל זאת יש מה לעשות. ההיבט הפסיכולוגי במצבים מהסוג הזה הוא חשוב מאד. כדי להסביר ולכוון אליו נחזור רגע לילדות….

נראה לי שאין אדם שלא מכיר את משל הנמלה והצרצר. הסיפור מספר על הנמלה החרוצה שעבדה כל הקיץ ואגרה מזון לחורף ועל הצרצר שבילה ועשה כיף כל הקיץ וכשהגיע החורף, היה רעב וחסר מקום להסתתר מהקור.

המשל והנמשל מוכרים לכל ילד המבין כי עלינו לדאוג ביום טוב ליום המחרת.

ובספורט?

כמה פעמים אנחנו נמצאים במצב גופני ונפשי מצוין- הדברים הולכים לנו טוב ואנו מנצחים ומתקדמים. פעמים רבות, אני פוגשת ברגעים אלו ספורטאים הנעשים אט אט זחוחים, קבוצות הנחות על זרי הדפנה בעוד הן מצליחות ומאמנים החושבים כי מצאו את המפתח אל האושר. לא פעם קרה לי כי אנשים שהגיעו למקומות טובים הרגישו כי הם "על הסוס" וכי הם חסינים ממשברים.

בעולם ממנו אני באה, פסיכולוגיית הספורט, זהו בדיוק הרגע בו אני מוצאת צורך להעמיק תפיסה חשובה לספורטאים שלי- תהיו נמלה ולא צרצר….

העובדה כי בספורט יש רגעים טובים יותר ופחות היא ידועה ומוכרת לכל. אך בתפיסת עולמי כפסיכולוגית ספורט, ברגעים הטובים, בימי הקיץ, עלינו לנהוג כנמלה. אל לנו לנוח על זרי הדפנה. זה הזמן לאגור כוחות ליום גשם קר. זה הזמן להעמיק את היכולות ולבדוק לעומק את המקומות הפחות טובים. זה הזמן לאחד שורות ולהיות מסוגלים להבין כי יהיו רגעים קשים ולא הכל יהיה הצלחה. זה הזמן להודות בחששות ובפחדים ולהכין מאגרים נפשיים לימים פחות טובים. זה הזמן לאגור כוחות נפשיים לימי החורף.

בספורט ובחיים העליות והירידות הן רבות. עבדו קשה תמיד, תהנו מהעשיה, אך אל תאבדו פוקוס. ימים טובים ורעים שזורים זה בזה, ולכן השכילו לאגור ולאסוף מאגרים נפשיים מיום טוב ליום רע.