מי אני

לא פעם אני פוגשת בני נוער המתלבטים בשאלה האם להמשיך לעסוק בספורט בו הם עוסקים או לעזוב. זו שאלה וצומת לגיטימיים של גיל ההתבגרות. השאלה הופכת לקשה יותר ככל שהנער או הנערה מזוהים יותר עם היותם ספורטאים.

פעמים רבות, כדי לעזור להם להבין כמה הספורט הוא חלק משמעותי בחייהם, אני מציעה להם לעשות את התרגיל הבא:
קחו דף ועט וענו בנקודות (5-10) כמה שיותר מהר ומבלי לחשוב לעומק על השאלה "מי אני?".

עשו זאת גם אתם תוך כדי קריאת הדברים. ענו על השאלה "מי אני". עכשיו, עשו ניתוח קצר על מה שכתבתם, מה הדברים שרשמתם? מה הדברים שלא רשמתם ופתאום חסרים לכם? האם יש משמעות לסדר הדברים שכתבתם, מה ראשון ומה אחרון?

שימו לב כי ישנם דברים בחייכם שהם קבועים (כמו הורות, תכונות פיזיות משמעותיות כמו "גבוה") וישנם דברים שמשתנים בהתאם לתקופות או מצבים בחיים (הריון או גבס על היד).
אם תעשו לעצמכם את המבחנון הזה בתקופות שונות בחיים תגלו כי הרשימה משתנה בחלקה אם בתוכן ואם בסדר הדברים.

ומהי מטרת התרגיל:

הזהות שלנו הינה דבר מאד מורכב ובחלקו דינאמי, לכן מרכיבי זהות שונים יכולים להיות בולטים בתקופת זמן מסוימת בעוד שבתקופה אחרת לא נייחס להם כל חשיבות. לכן כתיבת מרכיבי הזהות על גבי דף ובחינתם, מציגה לכותב את הפערים בין איך שהוא תופס את עצמו, לאיך הדברים מזוהים על ידו.

למשל אם רשמת במרכיב הראשון, מאמן ראשי במועדון. ובקריאת המרכיבים הרגשת שחלק זה דומיננטי באישיותך, יש הלימה.
לעומת זאת, אם כתבת, אב לשלושה ילדים, בסוף הרשימה היית צריך להבין שזה לא תואם את זהותך כ-אב השנה.

כנ"ל לספורטאי. אם אתה רושם את היותך ספורטאי בתחילת הרשימה, הדבר אומר לך משהו על המקום שתפקיד זה תופס בחייך לעומת כתיבת מרכיב זה במקום חמישי.

ככל שקיימת הלימה בין מרכיבי הזהות שלי והאופן שאני תופס את מידת הדומיננטיות שלהם בחיי לבין מה שקורה במציאות, ניכר שאני חי את חיי בצורה טובה יותר לעומת מצב בו אין הלימה ואז חשוב שאעשה בדיקה מהן הסיבות לכך.

את התרגיל כל אחד יכול לעשות, אם כדי לבדוק מה קורה בסביבתכם, אצל הספורטאים שלכם, אצל השותפים שלכם וכמובן, לעצמכם.