מיקום המאמן בתחרות והתנהגותו

תקשיבי, ככה התחילה אמא של חני את הפגישה. שני הילדים שלי עוסקים בספורט תחרותי. חני משחקת כדורסל ואריק שוחה. שניהם מאד רציניים והבית חי סביב הספורט שלהם. אנחנו מלווים לתחרויות ואוהבים מאד את אורח החיים הזה. יש להם מאמנים מדהימים! וזה חשוב לי מאד. אני מאמינה שהמאמן הוא דמות חינוכית שפוגשת את הילדים שלי פעמיים ושלוש בשבוע ולכן לפני שהילדים שלי יהיו ספורטאים הם יבלו בחברת אדם ראוי.

אהבתי, התרגשתי מהדברים. ברוך השם הורים שמבינים את ערך הספורט מעבר להישגים שלו…
אבל אני חייבת לשאול אותך שאלה. היא המשיכה.

השבוע הזדמן לנו להיות גם בתחרות שחייה וגם במשחק של הילדה. מצאתי עצמי מסתכלת על המאמנים של הילדים שלי ועל מאמנים אחרים. תקשיבי איזה הבדל יש בין מאמני שחייה למאמני כדורסל בזמן התחרות. מאמני השחייה היו רגועים כאלה, מקסימום עודדו קצת, אבל המאמנים בכדורסל, ממש השתוללו, צעקו, הלכו, חזרו, עשו תנועות ידיים. את רוצה להגיד לי שיש כאלה הבדלים באישיות של המאמנים?

חייכתי, לפעמים אנחנו מסיקים מסקנות שגויות מאירועים מבלי להתייחס לאירוע עצמו….

בטוח שיש הבדלים באישיות של מאמנים. כמו שיש הבדל באישיות השחיינים ושחקני הכדורסל. האם הבדלי האישיות קשורים לענף בו הם מאמנים או לא, זה לא מה שגורם להם להתנהג כך בזמן התחרות. ההבדלים שאת חשת בהם נובעים רמת המעורבות של המאמנים בזמן התחרות.

ישנם ענפים בו תפקיד המאמן הוא עד רגע התחרות. שחייה, אתלטיקה, הרמת משקולות, ועוד, המאמן לא יכול להשפיע ברגע הביצוע עצמו. המאמן בעל השפעה עד המקפצה, עד עדן הזינוק.

ישנם ענפים בהם המאמן משפיע אך באופן מוגבל עקב גודל המגרש או סוג המיומנות כמו בכדורגל או ברוגבי. אולם בענפים כמו כדורסל וכדוריד, המעורבות של המאמן בניהול המשחק היא מאד גבוה.

בנוסף, במיומנויות סגורות כגון קפיצה, למאמן אין השפעה בזמן הביצוע, אולם במיומנויות פתוחות כמו בכדורסל, כדוריד וטניס, להוראות והתערבות המאמן יש השפעה גדולה על המשחק עצמו, דבר שגם מאפיין את אופי ההתערבות.

זה לא אומר שהמאמן צריך "להשתולל" אולם ללא ספק הוא מעורב רגשית ונוכחותו מורגשת במגרש.
מעניין מה היה קורה אם היינו מחליפים בין המאמנים. האם "האופי" היה נשמר או שהסיטואציה חזקה יותר.