מחשבה מקדימה

לפני שנים למדתי נהיגה על רכב דו גלגלי. כשקבלתי את הרשיון והתחלתי לנהוג, חבר ילדות, בעל נסיון בנהיגה כזו, נתן לי עיצה כל כך טובה שיישמתי אותה מידית ועד היום אני עדיין מיישמת.

הוא הסביר לי שבזמן שאני נוהגת, למען בטיחותי, עלי להיות ערנית לא רק כלפי התנהגות הנהג שלפני, אלא להתרכז ולשים לב שלושה נהגים קדימה. אם אחד מהם יחליט לעצור, יהיה לי מספיק זמן לתגובה ותמרון בהתאם לצורך. אם אתרכז רק בהנהג שלפני, קבלת ההחלטות שלי גם אם תהיה נכונה עשויה להיות מאוחרת מידי.

הנושא של ציפייה (anticipation) הוא אחד מנושאי המחקר האהובים על פסיכולוגיית הספורט. התחום עוסק בעיקרו ביכולת של הספורטאי לנבא את המהלכים הבאים של הכדור או של היריב.

אני רוצה לדבר עליו רגע מזווית אחרת, לא מהזווית של הביצוע בזמן התחרות עצמה, אלא על היכולת של השחקן, המאמן והפסיכולוג, לצפות את האירועים העתידיים שעשויים לעבור על הספורטאי או הקבוצה ולא לחכות לרגע שהדברים יקרו. קחו דוגמא מהרפואה, כיום לא מדובר על "קופת חולים", אלא על "שרותי בריאות", הכוונה היא במקום לרפא את החולה אחרי שנבדק, לדאוג שבריאותו נשמרת במיטבה לאורך זמן. נדרשת יכולת והבנה שיש להשקיע אנרגיה במה שהעתיד טומן בחובו.

לדוגמא, קבוצה נמצאת במצב מקצועי מספק את הדעת. היא מתקדמת ומנצחת לאורך תקופה. המצב נראה מצוין. כאן טמונה הסכנה של "מנוחה על זרי הדפנה", מצד הצוות המקצועי. דווקא במקום כזה, על הממונים להיות מסוגלים לעשות תרחישים לעתיד, כשהם חושבים על התרחיש העתידי הטוב ביותר הגרוע ביותר ומה שביניהם.

רבים יחשבו על האפשרות ששחקנים יהיו זחוחים כמעה. אבל ישנם תרחישים "לא נעימים" רבים שלא נמצאים בתודעה. למשל, אחד הקשיים שעלולים לפגוש קבוצה כזו היא התחרות הלא מדוברת בין השחקנים דווקא על המקום והכבוד בתקופה של הצלחה. מרירות אפשרית של שחקני השוליים ושל השחקנים שהפכו להיות פחות משמעותיים ותורמים להצלחה המקצועית. מרירות זו יכולה אט אט לפעפע לתוך המרקם החברתי והמקצועי של הקבוצה, יהיה קשה לראות את זה מגיע בשל המחשבה שכשטוב כולם שמחים על כך. בעיות מסוג זה ונוספות יכולות להיפתר אם המאמן והצוות יהיו ערים לכך וידעו למנוע זאת מראש.

כאן ללא ספק נכנס תפקידו של פסיכולוג הספורט מסתכל מעט מהצד ויודע לחפש מהלכים לא מדוברים המתרחשים בחיי הקבוצה.