מוכרחים להיות שמח

חג פורים בפתח. הבית כבר כולו כמרקחה. נינג'ה או לוחם, אביר או נמר ואולי שחקן כדורגל? למה יתחפשו הבנים? ואיך נבלה את ימי החג

חג פורים מעורר בי קונפליקט פנימי. מחד, החג נותן לגיטימציה להתנהגות השגורה בחיי כולנו – להתחפש. בשביל זה צריך חג? הרי ההתחפשות והמסכה מונחים על פנינו בשגרה.

מאידך החג מחייב אותנו לשמח, לשמוח ולצחוק. מהו המנהג המיוחד הזה של "לשמח"? ומהי שמחה?

שמחה היא מצב רגשי חיובי, מרומם. הוא יכול לבוא לנו מבפנים בלי סיבה או כתגובה לאירועים חיצוניים (כמו גול של קבוצתנו האהובה). השמחה הרבה פעמים מסמנת התחדשות או צמיחה באחד מתחומי חיינו.

היהדות רואה בניסיון לשמח מישהו מצווה גדולה. היה זה רבי נחמן מברסלב שאמר: "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד." אז איך, אם כן, משמחים מישהו? איך מרוממים את רוחו?

הדבר הראשון הוא לראות את הזולת. לראות במובן של לראות פנימה. לראות מה הוא צריך ורוצה ומה בתחומי חייו יעורר בו תחושה של צמיחה או התחדשות.

שנית, לעזור לו לצמוח. להיות שם בשביל לעזור לו לחוש את תחושת הצמיחה מכיוון חיובי על ידי נתינה והעברת כוח והעצמה.

שלישית, להיות שם בשבילו ללא ביקורת או תנאי. פשוט כי יש מוכנות אמיתית לתת לאדם הרגשה כי הוא ראוי וטוב ושווה. לאו דווקא כי עשה משהו. פשוט כי הוא עצמו!!!

לעיתים אנו שוכחים את חשיבות הזכות לשמח אדם. לכולנו, ובמיוחד להורים, למאמנים, ולבעלי סמכות אחרים יש את הכוח לשמח, אך אנו לעיתים שוכחים את חובתנו זו. חשוב לנתב את עמדת הכוח וההשפעה לכיוונים מקדמים.

חג פורים בפתח, קחו לעצמיכם משימה עבור החג – שמחו את הסובבים אתכם וגם את עצמכם.