מוטיבציה ואקלים ספורטיבי

"המאמן כל הזמן יורד עלי ומעליב אותי, אני שבור לגמרי" – משפט עצוב, אך אמיתי שחוזר על עצמו בעבודתי כפסיכולוגית ספורט. לא פחות, זכיתי לשמוע בעבודתי כפסיכולוגית ספורטאים שאוהבים ומעריכים את מאמניהם ונעזרים בהם ברגעי משבר. העבודה הפסיכולוגית מול ספורטאים, בוגרים וצעירים, מבליטה תמיד עד כמה מקומם של המאמנים מרכזי במוטיבציה שיש לחניכיהם. המאמנים, כמו דמויות סמכות אחרות, משפיעים באופן ישיר ובאופן עקיף על הספורטאים, הם האחראים על האקלים המוטיבציוני ועל האווירה בעולם הספורט.
אווירה זו כוללת מסרים ונורמות, כגון כיצד נמדדת הצלחה, מה הקריטריונים להערכת הספורטאי, מה מקבל הכרה ואיך מתייחסים לשגיאות. סוג האקלים שנמצא בסביבת הלימוד, משפיע על תפיסת היכולת העצמית של הילדים, על היכולת שלהם להתרכז בתהליכי התפתחות ולמידה או להיות מכווני תחרות כל הזמן וכמובן, על היחס שלהם לפעילות.

איזה סוגי אקלים אפשר לייצר?
• אקלים של שליטה – מוטיבציוני.
• אקלים של ביצוע – במונחים של השוואה לאחרים.

אקלים מוטיבציוני
באקלים המוכוון לקראת שליטה במשימה, ההתייחסות היא אל הפרט מול עצמו, ולכן התייחסות לשגיאות היא כאל חלק מתהליך הלמידה. ההצלחה היא של הלומד ביחס לעצמו ובהשוואה אליו ללא השוואה לאחרים – המטרה לעודד את הפרט לבחון את עצמו מול עצמו. כדי לעודד אקלים לקראת שליטה במשימה יש להתייחס לששת ממדי המטרה:

משימות (Task): מתן משימות מגוונות, מאתגרות ובעלות עניין המתאים ללומדים. ספורטאים אוהבים אימונים מעניינים, מגוונים עם הרבה אלמנטים של משחק.
סמכות (Authority): קבלת החלטות משותפת על ידי המורה והתלמידים. בכל גיל ומין, ספורטאים אוהבים להרגיש שותפים בהחלטות ולא "שמפילים" עליהם הוראות מלמעלה…
הכרה (Recognition): הפניית תשומת לב למאמץ ולשיפור היכולת, וכן לטיפוח אמונה ביכולת, בהנאה ובהתמדה – כל זאת במקום להתמקד בהשוואה ובתחרותיות.
חלוקה לקבוצות (Grouping): משימות של פתרון בעיות בקבוצות הטרוגניות קטנות, בדגש על למידה שיתופית.
הערכה (Evaluation): שימוש בקריטריונים המדגישים סטנדרטים כמו למידה, מאמץ והתקדמות אישית. יש לחזק ולהדגיש גם דברים "ברורים" מאליהם.
זמן (Time): הקדשת זמן מספיק לתרגול עד לרמת שליטה. ספורטאים בשליטה הם ספורטאים בטוחים.

אקלים לקראת ביצוע – מגדיר הצלחה במונחים של השוואה לאחרים, הפרט נבחן ומושווה בביצועיו לסביבתו. באווירה כזאת האגו של הספורטאי מעורב בצורה מודגשת יחסית. לאקלים שליטה (מוטיבצוני), שבו יש אווירה של מעורבות במשימה ורמת הקרבה בין המאמנים לספורטאים גבוהה הרבה יותר.
בנוסף, נמצא כי ספורטאים שהתאמנו באקלים לקראת שליטה התמודדו עם לחץ בעת תחרות בצורה טובה יותר ונהנו מתחושת סיפוק צרכים בסיסיים גבוהה יותר ומתחושה חיובית של מיטביות.

המסקנה של פסיכולוג הספורט כמעט ברורה: אקלים לקראת משימה נכון וטוב לספורטאים בכל היבט מרגע האימונים ועד רגעי המדידה.