למידה בצעד אחד

כשבני הבכור היה בן 10, ראיתי אותו עובר את הכביש לא מרוכז תוך כדי שיחה בטלפון. מאד נבהלתי והבנתי את הסכנה הטמונה בזה. חשבתי שזו הזדמנות ללמד אותו משהו חשוב על זהירות בדרכים. לא רציתי לכעוס, כי ידעתי שזה לא יעבור מספיק חזק. רציתי ללמד אותו בלמידה מספיק משמעותית.

נגשתי אליו בשקט ואמרתי לו שאני רואה שהוא לא זוכר את כללי הזהירות במעבר חצייה ובגלל שאני מאוד אוהבת אותו ורוצה לשמור עליו. לכן בשבוע הקרוב בכל פעם שירצה לעבור את הכביש, אני אצטרף אליו ונשנן יחד את כללי הזהירות בכביש. כמו שעשינו כשהיה צעיר יותר. מיותר לציין שקרוב לשנתיים הוא עובר את הכביש לבד ומאושר מתחושת העצמאות שלו.

לרגע הוא לא הבין את "העונש" ואפילו צחק על זה. אבל כשמצא עצמו מפסיד מפגש עם חברים כיוון שעבדתי ולא יכולתי להתפנות ולחצות איתו. ועוד מפגש של מסיבת פיג'מות… הוא מיד הבין את רצינות העניין. וחומרת העונש.

הוא למד. למידה חד משמעית. למידה בצעד אחד! מאז ועד היום, לא תראו אותו מחזיק טלפון בכביש. גם אחיו הצעיר עשה את השיעור. כואב ככל שיהיה, זו התניה המשולבת בנטייה הביולוגית.

באחד המחקרים של ג'ון גרסיה ורוברט קולינג, הם הבחינו שחולדות לא שתו את המשקה האהוב עליהן, מיי-סוכר, אחרי שקיבלו פעם אחת מיי-סוכר מורעלים שגרמו להם להקיא. הן לא נגעו אחר כך מעולם במשקה הנ"ל. כאב הבטן וההקאה שהגיעו כתוצאה מהמים, למדו אותן משהו מאד הישרדותי. מים כאלה עשויים לפגוע בבריאותם וחייהם.

רועה צאן שסבל מזאבים ותנים שתקפו לו את העדר, נתן להם נבלה של כבשה מורעלת. יותר לא חזרו חיות הטרף להציק לו בעבודתו ולפגוע בכבשים שלו. זו למידה בצעד אחד. כל כך חזקה ומחוברת לנטייה הביולוגית שלהם, שלא צריך לחזור עליה פעמים נוספות.

למידה בצעד אחד, להבדיל מתהליכי למידה אחרים בהם יש צורך לחזור על הקשר בין ההתנהגות והחיזוק או העונש, הינה למידה כל כך משמעותית, שאין צורך בחזרות כדי שתתבצע הלמידה.

חשבו על זה ביחסיכם לזולת. התנהגויות שלכם שיכולות לפגוע פגיעה רגשית משמעותית, יכולות להצרב בלב האחר לתמיד. כך גם התנהגויות מקדמות וטובות.

יש למעשינו השפעה עמוקה לעיתים, יותר ממה שאנחנו מסוגלים להבין!!!