"יש לך פוטנציאל, ואת לא מממשת אותו"

אחד המשפטים השנואים עלי ביותר הוא "יש לך פוטנציאל אבל את לא עושה איתו כלום". הכאב הגדול שלי עם המשפט הזה התחיל בהיותי ילדה וממשיך עכשיו כשאני שומעת אותו מפי הורים ומאמנים ובעיקר מפי שחקנים שלי "פצועי נפש".

פוטנציאל הוא היכולת, הכוח או האפשרות הטמונים בדבר מה או במישהו להפעלתו, אך טרם יצאו מן הכוח אל הפועל.

על פניו למילה פוטנציאל יש פוטנציאל!!! אולם השימוש בו נעשה פעמים רבות בדרך שלילית. השימוש בפוטנציאל משמעותו היא ששוב אכזבת, ושוב אתה לא בסדר ואם רק היית מתאמץ ואם ואם ואם………

מסתבר שאנשים רבים מבין אילו שגדלים על המשפט האכזרי הזה, לא מפתחים את היכולת למימוש הפוטנציאל שלהם אלא מתפתחים להיות פגועי בטחון ואמונה בעצמם. במקום להתמקד בחוסר המימוש, ובהעברת ביקורת ואכזבה מהזולת המאכזב, נכון יותר יהיה לעזור לו לבדוק מה מעכב אותו ומה עומד בבסיס הפער שבין יכולותיו לבין ביטויים.

כתוצאה מהפנמת הרעיון של חוסר המימוש וייחוס יכולת נמוכה לעצמי והפחד "לשבור" הרגל עליו גדלו, אנשים רבים שפגשו את המשפט הזה בילדותם ולאורך חייהם, משמרים אותו ונשארים פוטנציאלים לא ממומשים. הפחד מלבדוק את אמיתות הטענה הופך להיות זהותם השנייה וכך שנים רבות של עבודה קשה נופלים לטמיון והספורטאי מביא את הקריירה שלו לאבדון ולכישלון.

חוסר האמונה העצמית מביא בסופו של דבר למעגל אימה: הפחד מהווה רכיב במעגל ומניע התנהגות נמנעת, שחזור חווית הכישלון, העצמה של התחושה של פוטנציאל לא ממומש, ירידה נוספת באמונה הפנימית וחוזר חלילה. כל זה רק כדי לא לבדוק האם אכן זהו רק פוטנציאל לא ממומש.

היכולת לצאת ממעגל האימה המתואר טמונה במוכנות לעשות "משהו אחר" ולהעז; ספורטאי, כמו גם כל אדם אחר, צריך להיות מוכן לשים את יכולותיו למבחן ומדידה ולראות מהי באמת יכולתו. המוכנות הזו תלויה הן ביכולת הרגשית להכיל את אי ההצלחה והן בהבנה שבספורט, כמו בחיים, הכישלון הוא חלק בלתי נפרד מהדרך להצלחה ומימוש היכולת כרוך בעבודה קשה והתמדה.

לסיכום, כדאי מאוד להיזהר מהפנמת החוויה העמוקה והשגויה שאתה אכן – לא רק פוטנציאל לא ממומש אלא גם חסר יכולת לממשו.