חוסר אונים נרכש

השבוע דיברתי עם מאמן של מתאגרף מבטיח. הוא סיפר איך בקרב האחרון, המתאגרף, שהיה כל כך מוכן ודרוך לקרב, חטף אגרוף בחמש השניות הראשונות ולפני שהספיק להתאושש, היריב הנחית עליו עוד מכה שגרמה לו להתחיל לפקפק ביכולותיו.

המתאגרף ללא כל ספק, נמצא לפחות שלוש רמות מעל היריב, אבל רצף המהלכים הוביל אותו להרגיש שהם באותה רמה ואולי היריב אפילו טוב ממנו. ממש חוסר אונים נרכש.

חוויתי את זה לא מזמן גם עם שחקן כדורסל מבטיח, שבכל משחק הרגיש כאילו הוא מקיים את הוראות המאמן ובכל זאת, המאמן מוציא אותו מהמשחק בלי קשר לביצועים. אחרי חצי עונה, השחקן סבל מחוסר אונים נרכש.

חוסר אונים נרכש, זהו מושג פסיכולוגי פשוט מעולם הפסיכולוגיה ההתנהגותית, מצב פסיכולוגי, שבו אין קשר בין ההתנהגות שלך לתגובת הסביבה.
מחקרים ראשונים בנושא, נערכו על ידי זליגמן ב1975 בכלבים. מחקרים לא פשוטים שבהם הכלבים לא יכלו להתחמק משוק חשמלי בלי קשר להתנהגותם. מאוחר יותר, בחנו החוקרים תופעה זו עם חולדות.

הם שמו שתי חולדות בכלובים "מקבילים" כשאחת מהן נענשה על התנהגויות שהיא ביצעה והשנייה נענשה ללא קשר להתנהגותה. החולדה שלא ידעה את סיבת העונש הגיעה לכדי הימנעות מתנועה ומצבה הוגדר כחוסר אונים נרכש.
זהו מצב פסיכולוגי שחווה האורגניזם, בעל החיים, כתוצאה מכך שהוא חווה חוסר שליטה ביכולתו לשנות מצב לא נעים. מתפתחת תפיסה שאין קשר בין התגובות של הפרט לבין התוצאות של אותן תגובות.

ואיך הדבר קשור לספורטאים?
בזמן תחרויות ספורט, על הספורטאי לדעת בוודאות מה מותר ומה אסור לו לעשות. אם על אירוע מסוים ישרוק השופט לעבירה, אך על אירוע זהה לא ישרוק, לא יודע הספורטאי מה לעשות.

אם על הקשבה למאמן השחקן בכל זאת ימצא עצמו מחוץ למגרש, בדיוק כמו על חוסר הקשבה למאמן, אז מה המהלך הנכון עבור השחקן? הוא מביא אותו למצב של הימנעות מפעולה.

ספורטאים צריכים לחוש שקט ובטחון בזמן התחרות. אולם חוסר האחידות בביצוע המתאגרף היריב שמפתיע בחבטה כפולה, מביא את המתאגרף לאבדן הביטחון שלו בעצמו דבר המביא אותו להימנעות מפעולה פעמים רבות.

לא תמיד ניתן להימנע מהמצב הפסיכולוגי של חוסר אונים נרכש, אבל בהחלט קיימים כלים שניתן ללמוד כדי לצאת מהמצב הזה בקלות ולא להפסיד בתחרות.