חוויה צובעת מציאות

השבוע היה אצלי שחקן כדורמים צעיר, ואיך שנכנס התלונן על כך שהוא לא שחקן טוב ושאין לו ביטחון במשחק שלו, וזו בעיה כי הוא משחק בקבוצה וכולם מרגישים את זה. הקשבתי לו ושמעתי בין השורות שהוא בעצם מכוון לכך שהוא לא זורק מספיק וכשהוא כבר מצליח להגיע לעמדת זריקה הוא לא מבקיע.

זה הזכיר לי שחקנית כדורסל צעירה שלפני מספר פגישות ניסתה לשכנע אותי שרק אם היא מצליחה לקלוע לסל היא נחשבת לשחקנית טובה, אחרת היא ממש שחקנית גרועה על פי כל.

והם לא היחידים, אני כבר די רגילה לשמוע מהספורטאים, בעיקר הצעירים שבהם "היה לי משחק גרוע", "אני לא טוב בזמן האחרון" "אין לי ביטחון" וכל התלונות המבקרות את התנהלותם בעצם מנסות להביע איזה תסכול לא ממוקד.

תמיד הרעיונות שלי נורא פילוסופיים. היום אני רוצה לתרגם את הפילוסופיה לפרקטיקה, למשהו מעשי. בהמשך לתלונה של שחקן הכדורמים, התיישבנו מול דף והתחלנו לכתוב (דבר שגם אתם יכולים לעשות לעצמכם כמעט בכל עולם תוכן):

מהם כל הדברים הנדרשים משחקן טוב לבצע? לדוגמה: שמירה, מסירה, הבנת משחק, מהירות תגובה ועוד.
יצרנו יחד רשימה של 12 דברים שצריך שחקן בענף שלו לעשות בזמן משחק.

כתבנו אותם בטור ואז בקשתי ממנו לנקד את הביצוע של כל אחד מהם בין 1-גרוע ל10-מצוין. כך עברנו נושא נושא ונתנו לו ניקוד. סך הנקודות שהיה יכול לצבור הוא 120 נקודות. מעניין היה לראות שבכל המשורים הוא נתן לעצמו ניקוד בין 9-10 ורק בסעיף הזריקה לשער הוא נתן לעצמו ציון 5.

בנוסף, הוא נדרש לבחור את אחד השחקנים הטובים בקבוצה, ולתת לו ניקוד על כל אחד מהמשתנים. המעניין היה שסך הניקוד שקיבל השחקן הטוב היה 2 נקודות יותר מאשר הדרך בה העריך את עצמו (מתוך 120 אפשריות).

יתרה מכך, מתוך 12 משתנים ב-10 הוא העריך עצמו מצוין, ורק בשניים פחות טוב. הגרוע ביניהם היה הזריקה לשער.

הרשימה הפתיעה אותו והקלה עלי לחדד את העובדה שהוא צובע את היכולות שלו בתחושת התסכול מהמשתנה היחיד שהוא קצת פחות טוב בו.
גם אתם יכולוים לנסות את זה, תתפלאו לגלות כמה אתם הרבה יותר טובים בעבודה/ בספורט/ בהורות/ במשפחתיות/ בזוגיות ממה שאתם חושבים על עצמכם, ובמה באמת כדאי לכם להשקיע ולעבוד עליו.

שלא ישתמע לא נכון, הוא לא יצא ממני בתחושה שהוא כוכב, אבל הצלחנו לפרוץ את המחסום הקשה שלו לגבי תפיסתו את עצמו. אני מקווה ומאמינה שכשהפוקוס שלו מהזריקות בלבד ירד מעט, הדברים יראו טוב יותר.