זה לא הפגישות זו העבודה שביניהן

רגע לפני שאורי קפץ למים, ביקשה ממני אמא שלו חצי בצחוק: "אולי תגידו לו איזה משפט שיעזור לו?" חייכתי, הלוואי והיה לי את המפתח לקסם הזה שמרגיע הכל.

אני מכירה את אורי ויודעת שיש לו משפטים שהוא אומר לעצמו כחלק מהטקס שלו רגע לפני הקפיצה. בכלל, יש לו טקס שלם, זה נכון ונהדר, ובעל משמעות רבה עבורו.

אבל לא זה מה שהאמא בקשה ממני. היא בקשה קסם. ואני, אני רק פסיכולוגית, על אף שתמיד חלמתי להיות קוסמת. להסתכל על בני אדם ולדעת מיד מה נכון ואיך לעשות זאת.

כשלעצמי אני אוהבת תהליכי ליווי קצרים ומוכווני מטרה. להפגש, לאבחן נכון ולצאת לדרך, תהליך קצר וממוקד, אבל לא תמיד זה אפשרי. סוג הקושי, אופי הספורטאי ועוד תנאים רבים ישפיעו על אורך הליווי, החשוב שביניהם הוא ההבנה שהעבודה האמתית נעשית לא בפגישות כי אם ביניהן!

אפשר להגיע להבנות רבות בתוך הפגישה, לזהות תהליכים, להבין רגשות ולהסכים לשנות, אבל עכשיו צריך ללכת הביתה ולעבוד. להסתכל על עצמך מהצד, לראות אם הדברים שעלו בפגישה אכן תואמים את החיים האמתיים, ובעיקר להסכים להתמודד באופן כנה עם מה שקורה.

זה אולי נשמע קצת כמו בית ספר, אבל אני אוהבת לתת ללקוחות שלי משימות עד פגישתנו הבאה, לעיתים הן לא קלות לביצוע. אמנם אנחנו מחליטים על המשימות יחד, ואני זוכרת שלא אני המבצעת אותן, זה עדיין דורש מהלקוח ללכת הביתה ולתת עבודה.

מה שיבחן בפגישה הבאה זה לא בהכרח תוצאות העבודה, כי כמו שכבר אמרנו, הרבה מהעבודה היא תהליכית וארוכת טווח. לכן חשוב לי לדעת שנעשתה עבודה כלשהי, שיש תנועה, התחלה של שינוי, בנייה של הרגלים חדשים. גם אם הם לא מצליחים בהתחלה, חשוב שתעשה עבודה.

בפגישות שלי עם אורי, הבנו יחד שקשה לו מאד כשיש מישהו ששוחה קצת לפניו. במשך זמן רב זה גרם לו ייאוש שהוביל להורדת מאמץ.
לאחר שזיהינו זאת, אורי היה ער יותר באימונים למצבים בהם מישהו שוחה לפניו, זיהה את התחושה שתמיד פגש, ואת ההתנהגות שהתלוותה, לוותר, והיה "הולך נגדן".

הגדלנו לעשות ושיתפנו את המאמנת של אורי בבעיה ובקשנו "לאמן" אותו במצבים דומים. אפשר היה לחוות איתו את תהליך הלמידה שעבר בבריכה. אורי למד להתמודד עם התחושות שעולות, ולא נתן להן להכניע אותו.

אז מהכרות עם אורי והתהליך שעבר, אני מאמינה שרגע לפני שקפץ למים, אחרי כזאת צמיחה והשתפרות מקצועית, הוא ידע להגיד לעצמו את מילות הקסם בדרך לניצחון.