הצצה למראה החיצונית כמשל להתבוננות פנימה

ביקרתי בלונה פארק בחדר המראות.

זו חוויה מדהימה. לרגע הייתי רזה בחלק העליון, ורחבה במימדי על בתחתון. רגע אחר זה התחלף – ראיתי עצמי הפוכה. ככה זה כשמסתכלים במראה, אפשר לראות כל מיני דברים.

אך האם אנו באמת מוכנים להסתכל במראה האמיתית של חיינו?

בואו נראה את ההצצה במראה החיצונית כמשל להתבוננות פנימה.

רבות אני מוצאת עצמי מקשיבה לאנשים שמתארים בצורה מאוד מסוימת את המציאות שלהם. לעיתים, אני מוצאת עצמי נבוכה על הפער הגדול בין המציאות האמיתית לבין הנתפסת.

אני נאלצת לשים מראה בעלת מידות יותר אמיתיות מול פרצופם של האנשים הללו. אין לי מונופול על האמת – אך כן יש בקשה מצד אילו המגיעים אליי, כי אלמד אותם להתבונן במראה של חייהם, שמעבירה את הדמות הפנימית שלך. כזאת שמשקפת את המציאות נכוחה – כפי שהיא.

זה טוב לבחור מראות שונות בזמנים שונים, אך חשוב להכיר בכך שבחרנו להתבונן במציאות בצורה שקל לנו איתה יותר.

בספורט צריך להיות מאד מדויקים. מדידת הזמנים בשחייה ובאתלטיקה היא ברמה של מאיות השנייה. גול בכדורגל הוא מצב בו הכדור עבר את הקו או לא. גם קליעה לסל צריכה להיות מאוד מדויקת.

ואמנם, הדיוק בביצוע הגופני מתחיל בדיוק באמת הפנימית. אם ספורטאי לא משקיע באימון כי היה מאד עייף, אך כן מצא זמן לשבת על המחשב ולא הניח עצמו לצבור כוחות למחר, הוא יכול לראות זאת בשתי דרכים. אחת, הוא יכול לראות זאת כאירוע חד פעמי. דרך שנייה, הוא יכול לנסות ולהבין האם "יש משהו מעבר לכך". משמע, אותנטיות פנימית היא משמעותית כדי להצליח. לרוב בני האדם יש נטייה "לסדר" את המציאות לפי הנוחות הרגעית.

המראה המרזה תמיד עדיפה. גם זאת שעושה פרצוף עקום מעלימה את הקמטים.

אך האם הם נעלמו? אשליה….

עמדתי מול המראה "המרזה". לרגע האמנתי שכך אני נראית. אוף זה היה כל כך נעים.

באסה לחזור הביתה למראה האמיתית.