הפרעת קשב וריכוז – צמיחה רגשית בעולם הספורט

אריק הוא איש בן 35. עובד בחברה בתפקיד בעל יוקרה בינונית. נשוי ואב לשלושה ילדים ועיקר דאגתו מופנה לפרנסת משפחתו. כל חייו מסתובב עם תחושה שחייו מוחמצים. הוא מזהה שבנו, שחר, סובל מאותם קשיים שהוא סבל מהם בילדותו. שחר מתקשה לבצע מטלות בשיעור לאורך זמן ושיעורי הבית הם מטלה נוראית בשבילו.

לעומת זאת, ככדורגלן שחר מבריק. הוא מגיע לכל אימון, מרוכז בכל האימונים. במשחקים בשבת הוא חד ויחסיו עם המאמן חיוביים להפליא. אחרי שהמורה המליצה, שחר הופנה לאבחון של הפרעת קשב וריכוז ונמצא כי הוא סובל ממנה. אריק פתאום הבין כי גם הוא סובל מאותה הפרעה. אריק גם מבין, כי המסגרת של הכדורגל מאפשרת לשחר ללמוד דברים שהוא לא לומד בבית הספר, תרתי משמע.

ברמה הפשטנית הפרעת קשב וריכוז מתבטאת בקושי להתרכז במטלה חשיבתית לאורך זמן. ההפרעה יכולה לבוא יחד עם פעלתנות יתר.

לילדים הסובלים מהפרעת קשב ברמה זו או אחרת, הספורט עשוי לשמש מסגרת מצוינת לרכישה של יכולות מנטאליות וואמונה עצמית. ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לרוב מתקשים להביא עצמם לידי ביטוי במסגרות לימודיות. זאת מפני שבמסגרות אלו הילד נדרש להפגין יכולת לאורך זמן, לרוב בישיבה, וסביר להניח שיתקשה בכך.

לעומת המסגרות הלימודיות, עולם הספורט מצריך כישורים שאינם רק קוגניטיביים אלא גם גופניים. בשל כך, הספורט מאפשר לילד לרכוש ולבטא יכולות רגשיות משמעותיות להצלחה בחיים אותן מתקשה לרכוש בבית הספר.

ילד עם קשיי ריכוז, שלאורך שנים בבית ספר לא חווה מספיק חוויות של הצלחה, חשוף לביקורת ומקבל מעט חיזוקים, לא יביא לידי ביטוי את הכוחות הרגשיים שגלומים בו. כשייפגש הילד עם עולם הספורט הוא יכול לפתע כן לגלות את הכוחות שקיימים בו. כוחות שלא הצליח לממש עד כה.

אותו ילד עשוי לגלות כי הוא בעל כושר התמדה, מוסר עבודה, רצינות ונחישות. הוא יכול להבין כי השקעה מובילה להצלחה. שדמות הסמכות (היא המאמן) יכולה לקדם אותו ולא רק להיות מקור לעימותים. הספורט הוא המסגרת דרכה אותו ילד יפתח אמונה עצמית ביכולותיו.