היכולת לבקש סליחה

חודש ספטמבר, כהרגלו, הוא חודש עמוס במועדים. החלטתי לכתוב מספר מילים לקראת יום הכיפורים על סליחה, מקומה בספורט ומשמעותה. בתור ספורטאים, לא חסרות הזדמנויות בהן אנחנו כועסים, מתעצבנים ומתאכזבים. לפעמים אנחנו בצד האחד ("הפוגע") ולפעמים בצד השני ("הנפגע").
יש הזדמנויות רבות בהן אירועים כאלה יכולים להתרחש, למשל, במהלך אימון או משחק או בשיחה שלאחר תחרות שלא הלכה כפי שתכננו. הרבה פעמים האירועים האלה מתרחשים בצורה לא מתוכננת ובזמן שהאווירה טעונה (מבחינה רגשית). באותם רגעים עשויים לצאת החוצה התנהגויות שונות שמובילות לעימות. זה יכול להיות דיבור, מחוות (פרצופים או תנועות שונות) כל התנהגות אחרת המכוונת לפגוע (פיזית או רגשית) באחר או שהאחר מכוון אלינו.
מה אפשר לעשות סביב אירוע שכזה?

1. ראשית, צריך להבין שכל התחושות כולן הן אנושיות. כולנו בני אדם וכולנו מופעלים על ידי רגשות. תחושות קשות תמיד יתעוררו ועימותים כאלה ואחרים, סביר להניח שיתרחשו, בוודאי כל עוד אנחנו עוסקים בספורט (ועל אחת כמה וכמה ספורט תחרותי).

2. לפעמים, אירוע שכזה הוא תוצאה של מתח שהצטבר לאורך זמן שאפשר היה לשחרר אותו בצורה מבוקרת. לכן, כאשר אתם מרגישים שיש משהו "שיושב לכם על הלב" או שאתם חושבים שלמישהו אחר יש משהו כזה ביחס אליכם, נסו לפתח שיחה סביב העניין, עוד בטרם מגיעים לפיצוץ.

3. אירועים כאלה, גם כאשר הם כבר מתפרצים, הולכים ונבנים ועשויים להסלים. אם תפשתם את עצמכם באירוע שכזה, ואתם רואים שהוא הולך לכיוון שתצטערו שאליו הוא הגיע, נסו לקחת רגע אוויר ולשקול כיצד להמשיך.

4. אם כבר האירוע התרחש והגיע לעוצמות גבוהות (לכדי "פיצוץ") נסו לשוחח על תחושותיכם עם מכר, ידיד, חבר (או פסיכולוג…) כדי להבין מה בדיוק קרה באירוע. אחר כך, אם תרגישו בנוח, תוכלו לפנות לאדם השני. אולי בעזרת חבר משותף ואולי לבד, העיקר שתיתנו הזדמנות נוספת.

5. הרבה פעמים באירועים כאלה שני הצדדים מרגישים שהם התנהגו "לא בסדר" ומקווים להזדמנות לתקן את מה שהתרחש, במיוחד אם מדובר באנשים שנמצאים בקשר ארוך טווח.

היכולת לסלוח אינה מובנית מאליה והיא יכולת שצריך לרצות לעבוד עליה ולשמר אותה. היא דורשת הרבה משאבים רגשיים מהפרט, אבל כאשר הוא מרגיש שהוא מסוגל לגשת לאדם האחר ויחד לפתור מחלוקת שהגיע לכדי עימות, התחושה המתעוררת לאחר מכן היא תחושה משחררת יוצאת מן הכלל.

הנושא הזה מזכיר לי שתי אמרות ששמעתי:

1. כעס הוא כמו גחל לוהט שמחזיקים אותו ביד, וזה בשליטתנו להחליט האם להמשיך להחזיקו או לא.
2. לטעות זה אנושי. לסלוח – אלוהי.

גמר חתימה טובה