הזרקור הפנימי- מודעות

"קח לך שבועיים", כך הצעתי לאלון, שחקן כדורסל שהגיע אלי לפגישה כי המאמן המליץ לו. "קח לך שבועיים ותתחיל להיות סקרן לגבי עצמך. תתחיל להסתכל על ההתנהגויות שלך במצבים שונים ושים לב לבחירותיך. תנסה לראות מי נמצא מולך כשאתה מתפרץ ואז נוכל יחד למצוא את הסימנים המקדימים לאותם אירועים בהם אתה מתפרץ."

אלון הגיע בעקבות התחושה כי הוא מתפרץ ללא שליטה וכלל אין לו כוונה. הוא לא הצליח לתאר מתי זה קורה והאם יש גורמים משותפים ומאפיינים לרגעי הכעס. הוא כן הצליח להעביר לי את התחושה שהוא מתוסכל מכך.

ואני חשבתי שאינטרוספקציה (אינטרו – פנימית, ספקציה – התבוננות) היא הפתרון. שאלון צריך להיות החוקר של עצמו פנימה. אלון צריך להתחיל להסתכל על ההתנהגויות שלו כאילו קצת מחוצה לו ובכך לחקור את עצמו מבפנים.

ביום יום שלנו, אנחנו עובדים מול אנשים, מנתחים אותם, מנסים לפרש את התנהגות והמחשבות שלהם, כל זאת על מנת לפתח תקשורת עם הסביבה שלנו ולצמצם עד כמה שאפשר חיכוכים ואי הבנות.

אבל מה עם להבין אותנו? את עצמנו? למה אנחנו מתנהגים כמו שאנחנו מתנהגים, למה עולות לנו מחשבות שליליות לפני תחרות או לחילופין למה אני לא מצליח להיות חלק מהקבוצה שלי לדוגמא. אנחנו מקדישים כל כך הרבה אנרגיה ומשאבים לסביבה עד שלא נותר לנו זמן, כוח ורצון לנסות להבין את עצמנו.

אחד הדברים המרכזיים שמתרחשים במפגש עם פסיכולוג בכלל ופסיכולוג ספורט בפרט, הוא פיתוח מודעות עצמית או הכרות עם "הזרקור הפנימי שלי". על מנת להבין את התנהגויותינו או המחשבות שעולות בראשינו, חשוב שנכיר את עצמנו טוב יותר, מה מניע אותנו קדימה? מה עוצר אותנו? מה מדליק או מכבה אותנו, מה מפחיד אותנו ומה מושך אותנו עד גבול היכולת לעבר הישגים משמעותיים בחיינו.

ספורטאים ומאמנים אשר מודעים לעצמם יותר, מכירים את עצמם ויודעים לנהל את התנהגות שלהם בצורה שתהייה המיטבית ביותר לעצמם ולסביבתם.

כדי להכיר את הזרקור הפנימי שלנו עלינו להיות כמו חוקרים, לא לקחת דברים כמובן מאליו אלא להתייחס לכל פעולה שלנו, אמירה, סגנון התנהגות ולנתח מה הביא לכך? האם אני מרוצה מהתוצאה? מה הייתי יכול לעשות אחרת באותה סיטואציה.

לכל מי שייצא לדרך המודעות העצמית, אנחנו נאחל, נסיעה מהנה, שבטוח תהייה מאתגרת אך חשובה מאין כמותה.