האם אני מכור לספורט ? (ולא, זה לא טוב)
רופאים, תזונאים וגם פסיכולוגים ממליצים על ספורט כעל כלי רפואי חשוב שיכול לעזור לאנשים הסובלים מתופעות הפוגעות בבריאותם הגופנית והנפשית כמו השמנה, דיכאון, עייפות כרונית ועוד. אולם עבור אנשים אחרים העיסוק בספורט הופך להיות מחלה, אובססיה, התמכרות. זה התחיל כתחביב אך השתלט על נפשם. מדובר כאן על התמכרות לספורט.
יש לא מעט ספורטאים בגילאים הבוגרים שנכנסו לספורט כתחביב באמצע החיים ומוצאים את עצמם נשאבים פנימה. זה מתחיל משני אימונים בשבוע ועובר ליום יום, מתקדם לשני אימונים ביום ולחוסר סיפוק גם מזה. האם מי שלא מסתפק כבר בריצה של 10 קמ ורוצה לרוץ 20, מכור? ואם כשהאימון לא טוב ואתה מוצא עצמך במצב רוח רע, אתה הופך מבריא לחולה?
התמכרות לספורט מוגדרת כהתמכרות פיזיולוגית או פסיכולוגית שבו קיים אורח חיים נוקשה של פעילות גופנית. ברמה הפסיכולוגית התמכרות זו כוללת רעב ותשוקה craving לפעילות גופנית שיוצרת תדירות מוגזמת ובלתי נשלטת של פעילות ועשויה לגרום אף לסימפטומים של דיכאון וחרדה.
ההתמכרות לרוב הופכת לכרונית. האדם נוהג לשים במרכז את האימונים וכול חייו סובבים סביבם. מחקרים מראים שאנשים המכורים לספורט עשויים להתאמן גם כשהם עייפים או פצועים. לפני אימון הם עשויים להרגיש חסרי מנוחה ולחוצים, חשים בהיי לאחר אימון אך אם הם פיספסו אימון הם בדאון, מרגישים אשמה, לחץ, חוסר שקט ועשויים לסבול מדיכאון.
המכורים לספורט ממוקדים בגופם ובמראם החיצוני.
גורמי הסיכון להתמכרות בספורט הם ברמה האישיותית: אנשים פרפקציוניסטים, בעלי דרישות גבוהות מעצמם. ההתמכרות עצמה יכולה להתגבר כאשר האדם מצוי במצב רוח ירוד, כאשר הוא סובל מהערכה עצמית נמוכה וסיבות נוספות…
אם כך איך תדעו האם אתם מכורים או לא?
לשם כך מצורף שאלון שפתח ד"ר סטוליארוף, פסיכולוג קליני מאוניברסיטת מרילנד. סמנו את המשפטים שמתארים אתכם.
אם סמנתם יותר משלושה משפטים יתכן כי אתם מכורים או בעלי פוטנציאל להתמכר לספורט:
פספסתי אירועים חברתיים ומשפחתיים כדי להתאמן.
ויתרתי על תחומי עניין אחרים, כולל זמן עם חברים על מנת לפנות יותר זמן כדי להתאמן.
פספוס אימון מעצבן ומדכא אותי.
אני מרגיש נינוח רק בזמן האימון או במשך שעה לאחריו.
אני אוהב להתאמן יותר מסקס, אוכל טוב או סרט, למעשה אין דבר שהייתי מעדיף לעשות מלבד זה.
אני מתאמן גם כשאני חולה, פצוע או מותש. אני ארגיש טוב יותר כשאתחיל לזוז.
בנוסף לתוכנית האימון הרגילה שלי אני אתאמן עוד אם יהיה לי הזמן לכך.
משפחה וחברים אמרו לי שאני מעורב מדי באימונים.
יש לי היסטוריה של חרדות או דיכאון, או במשפחה שלי יש היסטוריה כזו.
ואם אכן מצאתם כי אתם מסמנים משפטים רבים מידי, כדאי שתתנו על כך את הדעת וזכרו, מה שהתחיל בטוב עשוי להסתיים ברע.
אהבתם? שתפו את הפוסט:
Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email
פוסטים נוספים
היום ילדים נולדים לתוך מכשירים חכמים שנושאים בתוכם מקורות מידע אין סופיים, הם יודעים להשתמש בהם ולשלוף אותם מהר מאיתנו ועדיין הם לא מספיקים להם בכדי להצליח בחיים.
הם חייבים ללמוד את הדרך
ד"ר גיל גולדצויג, איריס הרץ ומיכל יערון מסבירים כיצד ניתן להשתמש בהומור להפגת מתחים וחרדות במהלך אימון או תחרות
