דיבור פנימי חיובי ושלילי
אני יושבת במשחק כדוריד ושומעת את דני, אחרי כל החטאת כדור שלו, יורד על עצמו נחרצות, ממש מקלל עצמו. משתמש במילות גנאי שמגיעות עד קצה היציע. אף אחד לא נשאר אדיש לזה, מחברי הקבוצה, דרך המאמן ועד האוהד שניצל את ההזדמנות להגיד מה הוא חושב לא רק על דני אלא על כל האבולוציה שהביאה אותו עד כה.
אני מתבוננת מהצד ומבינה אותו אך גם צר לי עליו ועל היחס השלילי הזה שנדבק בו דווקא בזמן משחק.
בואו נעשה תרגיל קצר. דמיינו סיטואציה אמיתית שקרתה לכם לאחרונה בזמן אימון או משחק שבה לא הצלחתם בביצוע.
כדור ברשת בהנחתה, החמצת גול ממש מול השער, סרב שלא מגיע ליעדו… תתפרעו עם הדימיון.
עכשיו רשמו לפניכם את המשפטים הראשונים שעולים לכם בראש לגבי ההחמצה הזאת. נכון שהם שליליים? המשפטים הנפוצים יותר הם: "איזה אפס אני", "מה אני מפגר?" "אני אידיוט" ויש עוד אין ספור מאלו.
אם תעשו מחקר קטן ותשאלו ספורטאים נוספים, תגלו שהמשפטים הללו שגורים אצל רובם, גם אם הם לא נאמרים בקול רם.
אני לא מתפלאת. לא ציפיתי שתברכו עצמיכם אחרי ביצוע כושל. למרות שיש תרבויות שזה מאוד מקובל בהן. למשל באיצטדיון כדורגל בארגנטינה, כשאחד השחקנים מחמיץ גול, הקהל נעמד ומעודד אותו כאילו אומר, תמשיך להתאמץ אתה עוד רגע שם.
זה ברור שההרגשה שלכם תהייה רעה ותרגישו מתוסכלים. ההרגשה היא לגיטימית ואף מובנת. מי מאיתנו שמח כשהביצוע שלו כושל? והאמת, אין לי בעיה עם זה שלא הולך ושלא מצליחים. הבעיה מתחילה בהשפעות של הכשלון על הביצועים אח"כ.
כשאתם עוסקים בספורט, אתם צריכים לבצע המון מהלכים, שלא כולם ניתנים לחיזוי. לעיתים בקצב מאד גבוה. כל ביצוע צריך להיות מוצלח בפני עצמו וללא קשר לביצועים שהיו לפניו. אולם, כשאנחנו מגיעים לביצוע מתוסכלים /עצבניים / בביטחון נמוך, אנחנו מצליחים בו פחות טוב. הדיבור הפנימי השלילי, משקף את ההרגשה הפנימית. כשהוא מתעצם, הוא מחזק את התחושה השלילית ומשפיע על האמונה שלנו לבצע בהמשך באופן מיטבי.
עכשיו קחו את הרשימה שהכנתם, ורשמו ליד כל משפט שלילי אמירה חיובית. במקום איזה אפס אני רשמו משפט כמו "אני סומך על עצמי" או "בפעם הבאה אצליח". זה לא שהבטחון העצמי שלכם ישתנה, אבל יש משמעות מאד גדולה לדרך בה תגיעו לביצוע הבא, אחרי ש"ירדתם" על עצמכם או אחרי ש"עודדתם" את עצמכם.
ברור לי, שתפיסה עצמית נמוכה, לא תשתנה אם נתחיל לדבר אל עצמינו באופן חיובי, והדבר לא יהיה מחובר לאמת הפנימית שלנו, אולם, גם ברור לי שכשאנחנו מבקרים עצמינו, ברמה הרגעית, זה משפיע על הביצועים הבאים שלנו.
אהבתם? שתפו את הפוסט:
פוסטים נוספים
היום ילדים נולדים לתוך מכשירים חכמים שנושאים בתוכם מקורות מידע אין סופיים, הם יודעים להשתמש בהם ולשלוף אותם מהר מאיתנו ועדיין הם לא מספיקים להם בכדי להצליח בחיים.
הם חייבים ללמוד את הדרך
ד"ר גיל גולדצויג, איריס הרץ ומיכל יערון מסבירים כיצד ניתן להשתמש בהומור להפגת מתחים וחרדות במהלך אימון או תחרות