ביקורת: על הגבול הדק שבין הרס לבנייה

"רק כיום בתור שחקן בוגר, אני מתחיל להשתחרר מהביקורות שהעבירו עלי בצעירותי. אמרו שאני מחזיק יותר מידי זמן בכדור וזורק יותר מידי. אולי יש משהו בביקורת הזו אך היא יותר הרסה משבנתה. אם היו גם מסבירים לי מה נכון לעשות ולא רק מה לא נכון, זה היה הרבה יותר מקדם אותי. עדין קשה לי להשתחרר מהביקורת הזו."

תאור זה של ספורטאי יקר שלי, מחדד את הצורך להבדיל בין שני סוגי ביקורות שאנו מעבירים. ביקורת הורסת וביקורת בונה.

ביקורת הורסת זוהי ביקורת המועברת במטרה לפגוע במושא הביקורת באופן ישיר או עקיף. היא איננה ביקורת מקדמת או מעצימה אלא מעכבת ופוגעת. היא דומה לביקורת המועברת לעיתים על ידי התקשורת. היא בד"כ וולגרית ומשמיצה, ובאה לפגוע ישירות ברגשותיו של האדם שעליו הביקורת מועברת. בסופו של דבר היא מתנשאת וגורמת רק לכעס ותסכול רב.

ביקורת בונה זוהי ביקורת המועברת ב"גובה העיניים": באופן נעים, עדין וענייני. יש בה מחשבה מוקדמת על המטרה של הביקורת שהיא לקדם את מושא הביקורת ולהעצים אותו. כשהיא מועברת נכון היא מביאה תועלת. ביקורת כזו מנסה לעזור לאדם לתקן את פגמיו ולא להצביע עליהם באופן בוטה.

אל תתבלבלו. גם בהעברת ביקורת בונה יש הבלטה של הפגמים והטעויות, אך להבדיל מביקורת הורסת, הכוונה היא לאפשר לפרט לתקן אותם ולהביא אותו להצלחה במעשיו. בהעברת ביקורת באופן הרסני, אותם פגמים וטעויות מובלטים במטרה לפגוע בפרט ולהמעיט מערכו.

יש לזכור כי בהעברת ביקורת, גם אם רצינו שתהיה בונה, יש סיכוי שנעבירה באופן פוגע. הגבול העובר בין בנייה להרס הוא מאד קטן. מספיק שימוש לא נכון במילים או באינטונציה כדי "לקלקל" את הכוונה הטובה. אל תשכחו שיש חשיבות גם לפרמטרים נוספים כמו: מי האדם העומד מולכם. גילו, אישיותו, מערכת היחסים ביניכם ועוד.

לסיכום – העברת ביקורת היא הכרחית אם אנחנו רוצים לשפר את עצמנו או את האחר. הביקורת בבסיסה אינה דבר רע. העברת ביקורת נכונה יכולה להיות מקדמת, וחשוב להעביר אותה ממקום נותן ורך.