את הכסף סופרים במדרגות

הקיץ בפתח, כבר מתחיל להיות חם מדי להיות מחוץ למים או לחדר ממוזג, אוכלים יותר ויותר אבטיחים ומתכנסים לשלבי ההכרעה והסיכום של העונה בליגות הכדור.
בעוד יש כאלו שמכינים את השמפניות כבר באמצע העונה, אחרים זהירים ולא ממהרים לחגוג עד היעלמות הסיכוי התיאורטי הקלוש ביותר. היטיב לעשות זאת ברק בכר שסירב לומר את המילה "אליפות" עד שלא היו יותר נקודות בקופה.

"זה לא נגמר עד שזה נגמר", "את הכסף סופרים במדרגות", "חכו לשריקת הסיום" הן אמירות שמדגישות את החשיבות של מאמץ וביצוע עד השניה האחרונה. פעמים רבות אנו נתקלים במצבים בהם מישהו מיהר לחגוג את ההישג, חשב שהעניינים סגורים ו"הוריד רגל מהגז".

לפעמים ההשלכות לכך הן טראגיות יותר כמו בגמר הבלתי נשכח של מנצ'סטר-באיירן. לעתים זה רק מייצר לחץ ודפיקות לב למעורבים כמו בסיבוב חצי הגמר הראשון של ליברפול-רומא בו ה- 5:0 הבטוח הפך ל- 5:2 מסוכן כאשר המאמן קלופ החליף את החלוץ המרכזי והאימתני שלו סאלח, ובכך שידר מסר לשחקניו שהעניין סגור ואפשר "להוריד הילוך".

הקושי לשמור על ביצוע לאורך זמן כאשר הדברים נראים לנו סגורים הוא מובן וטבעי. על מנת לצבור יתרון משמעותי ולגבור על עצמינו או על יריבינו אנו מוציאים אנרגיות רבות פיזיות ונפשיות. כאשר אנו מריחים את הסוף וחושבים על ההישג אנו לעתים חושבים כבר על שמירת הכוחות למשחק הבא. כשאנו עושים זאת, חשוב שההחלטה תהיה מודעת ותיקח בחשבון הערכה של הסיכון בפעולותינו. נכון, שום דבר אינו בטוח ב-100% אך קבלת החלטות נכונה מקטינה את ההסתברות לטעות.

במקרה אחר, הקושי לבצע גם בשלבים האחרונים של המשחק \ תחרות \ עונה נשען על כך שכל הכוחות הנפשיים והפיזיים נוצלו בשלבים הראשונים והספורטאי\ת נותרים חסרי כוחות. במקרה הזה ניתן לחשוב על טקטיקה אחרת לניצול המשאבים הפיזיים והנפשיים שלנו. כמו שניתן להגדיל את הכושר הגופני באמצעות תמיכה וייעוץ של איש מקצוע, כך גם ניתן לחזק את החוסן הנפשי ולהגדיל את המיכלים הנפשיים שלנו.

כצופים ניטרליים (אם יש דבר כזה…), אנו נהנים ממהפך ברגעים האחרונים והתהפכות של היוצרות, זה מייצר עבורנו תחושה של תקווה ואופטימיות שדברים יכולים להשתנות גם כשאנחנו מאחור. עבור אלו ששומטים את היתרון נוצרת תחושה של החמצה, בזבוז וכישלון שהיו יכולים להימנע עם הפנמה טובה יותר וניהול של הסיכון במרחב בו הדברים אינם סגורים לחלוטין.