אל תהיה כזה שלילי

חיים הוא ספורטאי ואיש הייטק מצליח. רגיל להתמודד עם בוסים בשני העולמות. איש נעים הליכות וצנוע. הגיע אלי אחרי שנים שלא נפגשנו. הוא עובד בחברה גדולה ומצליחה ותמיד היה הייטקיסט מצליח ומוערך. בספורט כמו בחיים הוא מכבד סמכות ומושפע ממנה. אך הפעם כשהגיע נראה כאילו חלה ירידה בבטחון העצמי שלו ועליה בביקורת האישית.

תחילה חיים סיפר איך הוא לא מצליח לעבור מחסום ברכיבה והיה בטוח שזה הדבר שמשפיע על מצב הרוח שלו והיחס לסביבה. אבל תשאול קצר העלה נקודה שמאוד מציקה לו בעבודה, עם המנהל הישיר שלו.

הוא שיתף אותי בחוויה שארעה מיד אחרי מצגת שהעביר לעמיתיו. עליה קיבל ברכות ותשבוחות לאורך כל הדרך, כולם החמיאו פרט למנהל שלו. שהוא אדם ביקורתי שמדגיש את הפחות טוב בכל סיטואציה. הוא מספר איך המנהל שלו קרא לו לשיחה והעביר עליו ביקורת. ידע לציין מה לא טוב ומה לא נכון ומה צריך לעשות אחרת.

בתוך ערימת הדברים הטובים שכולם ראו אצל חיים הצליח המנהל להתעכב רק על הדברים הפחות טובים. זו יכולת מאד מיוחדת, היכולת לחפש מה לא טוב, מה החולשות ולהגדיל אותן במקום להסתכל על החלקים הטובים ולהגדיל דווקא אותם.

למטבע שני צדדים. בכל אירוע יש טוב ורע שזורים. לכל אדם חסרונות ויתרונות השזורים זה בזה. אנחנו צריכים להיות מודעים לשני הצדדים, אצלנו ואצל זולתנו אך אנו גם יכולים לבחור על מה להתעכב, אצלנו ואצל אחרים.

כשהסמכות מתעכבת באופן קבוע על החולשות, היא בעצם פוגעת בעבודתה וברצונה לשפר את מי שתחתיה. זה לא נכון להחמיא באופן לא אוטנטי וכמובן לא להגיד "מצוין" על מה שדורש שיפור. אולם זה גם לא נכון להאיר כל הזמן רק את הדברים הלא טובים.

כדי לשפר צריך להניח את הביקורת על מצע מאפשר, רך ונעים. לראות את הדברים הטובים קודם, את ההשתדלות והמאמץ, ורק אז להסביר בעדינות מה נחוץ עדיין לתקן. כדי לשפר, כדי להצליח.

מדהים היה לראות, שחיים על אף ניסיונו הרב וגילו הבוגר, הושפע מהביקורת הלא מפסקת שחווה. כמו עינוי סיני, טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה על אותו מקום, גורמת לכאב בכל גיל.