איך להמיר לחץ בדברים חיוביים

תקופה לא קלה עוברת עלינו. הארץ רוחשת ורועשת ואפשר להרגיש את הלחץ מצטבר בתוכה.
במקום לדבר על החום הכבד השורה בחוץ, אנחנו מדברים על כמות הפעמים שנכנסנו למקלטים, מספר היירוטים ששמענו, האירועים שנאלצנו לבטל מחשש ועל הפחד ממה שעלול לבוא.

התקשורת מדברת רק על זה כל היום, פרשנים ואנשי מקצוע אומרים לנו מה מותר ואסור לעשות, מה נכון ומה לא נכון. גם אם לא מרגישים, זה יוצר אצלנו תחושה של חוסר ביטחון.

בימים האחרונים קיבלנו הרבה פניות מודאגות באשר להתמודדות עם הלחץ שנוצר. אנו משתמשים בכלים של פסיכולוגיית הספורט המעודדת להמיר את הלחץ בדברים חיוביים ומשחקיים יותר.

ברור לנו שיש הבדל בין אזורים שונים בארץ ברמת התדירות בה נכנסים ויוצאים (אם בכלל) מהמרחב המוגן.
תנסו לקחת את מה שמתאים לכם, ולשנות קצת את האווירה:

1. שימוש באלמנט הזמן המוקצב לצורך תחרויות: הזמינו את כולם להשתתף בתחרות, מקטן ועד גדול, זה מגדיל את ההנאה ומשדר מסר חיובי לצעירים.
• מי זוכר איזה שיר התנגן ברדיו לפני האזעקה
• במפגש מרובה אנשים להסתדר לפי הגובה /גיל /אות ראשונה בשם
• בדיקת זמנים, מי נכנס ראשון למרחב המוגן
• מי מביא את הדבר הכי שימושי /מצחיק /מטופש /שלושה דברים לאי בודד
• להחביא משהו במרחב המוגן (בזמן ההפוגה) ולחפש את המטמון בזמן האזעקה

2. שימוש בהומור ככלי עבודה: אל תעירו לילדים כשמשתטים, אפשרו להם לצחוק ולהשתובב, אפשרו גם לגדולים, הסחות דעת טובות בזמן לחץ.
• לאפשר שיחה לא רצינית על המצב, להגזים ולהפריך אותו. למשל: לדמיין מה היה קורה לו חיינו באוגנדה…
• לספר את החוויה הנוחכית מעיניה של נמלה עמלה
• לייצר תחרות בדיחות נושאת פרסים
• לאפשר שימוש בתחפושות במרחב המוגן, להשתטות מסייע בהעלאת המצב הרוח
• להשתמש בתעלולים מצחיקים. למשל: להכין לסבתא תה עם ג'וק פלסטיק בתחתית הכוס…
• לצחוק על הסיטואציה (זה בסדר ומותר גם במצבים רצינייים, כל עוד נעשית עם חיוך קל)

3. לספק מידע מדוייק שתואם את גיל הילדים ולא להשאיר אותם באוויר: כשאנחנו לא מספקים לילד מידע הוא ממציא מידע.
לא בהכרח לספק לו את כל המידע, כן להכניס פרטים שמחזקים את הביטחון.
כמו שיבוח כיפת ברזל על יירוטים מוצלחים, לספר שצה"ל מתכנן להיכנס רגלית וכו'

4. לשמור על שיגרה עד כמה שניתן: לאלו הנמצאים במרחב המוגן רוב היום, המירו את שגרת היום למרחב.
• לאפשר לילדים לצאת מדי פעם מהמרחב המוגן ומהבית
• לברר בכל מקום איפה המרחב המוגן ולשתף את הילדים
• לא לוותר על מפגשים, פשוט לצמצם את התדירות וכמות האנשים

5. שימוש בפעילות גופנית כמשחררת ממתח:
• אלו הנמצאים במרחב המוגן כל היום, להכניס משחקים שמפעילים, כדור ספוג, חבל קפיצה, משקולות, גומי…
• אם אפשר לצאת, לעשות הליכה /ריצה / רכיבה על אופניים, בסביבת מרחבים מוגנים

6. חשוב מאוד, לא להעביר לילדים את החרדות שלנו !

7. אם הילד מרגיש שרוצה לעשות פעילות במרחק מהבית (בעיקר מתבגרים) לאפשר להם להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטה משותפת מה ניתן לעשות ומה לא כדאי לעשות.

חשוב מאוד לא לאבד את הרוח הספורטיבית, השומרת על מורל גבוה גם בימים שנראים מעט אפורים. בתקווה שנחזור לשיגרה במהרה.