pexels prasanth inturi 1051838 1

פסיכולוגיה עושים – לא רק מדברים

סיפור מאת הדלאי למה:

נזיר עלה להתבודד בהרים לשם תרגול מדיטציה. עברו מספר שנים ויום אחד עבר במקום רועה עם עדר עיזים ושאל אותו למעשיו. “אני מתרגל סובלנות” הסביר הנזיר. “יפה”, ענה הרועה, והחל לרדת במורד ההר. לפתע הסתובב חזרה כמו שכח משהו וצעק לעבר הנזיר “דרך אגב, לך לעזאזל!”. “לך אתה בעצמך!” ענה לו הנזיר…

אין עוררין על חשיבותם של המרכיבים הפסיכולוגים בביצועים ספורטיביים. כולם כבר מסכימים כי הכישורים הפסיכולוגים של ספורטאים הם משמעותיים להצלחתם. אולם, קשה למאמנים והורים לקבל את הרעיון כי גם כישורים פסיכולוגיים לומדים מתוך עשייה וחוויה ולא דרך דיבור.

מה הכוונה? ניקח לדוגמא תכונה מאד חשובה שספורטאים צריכים והיא דחיית סיפוקים.

דחיית סיפוקים היא יכולת חשובה ומשמעותית לספורטאים בפרט ולבני אדם בכלל. היכולת להתאפק חשובה ברוב מצבי החיים. אך איך לומדים יכולת זו? איך מלמדים ילד להתאפק ולדחות סיפוק?

האם דיבורים של הורים ומאמנים או אפילו פסיכולוג ילמדו את הפרט את היכולת הזו? האמת המצערת היא שכלל לא. דחיית סיפוק, כמו יכולות פסיכולוגיות אחרות נלמדת רק דרך החוויה. אי אפשר ללמוד אותה בדיבורים. קיים צורך לחוש את התסכול, להתאפק ולפתח את אורך הרוח הנדרש. לכן, הדבר דורש מאיתנו הבוגרים, המלמדים, לאפשר לילדים ללמוד דרך החוויה, דרך ההרגשה. נכון, אפשר להסביר ולדבר אך אי אפשר ללמוד מבלי לחוות.

החיים הספורטיביים מספקים לנו מצבים רבים בהם מאוויינו ושאיפותינו לא מסופקים מידית. שיא אישי בקפיצה לגובה או מקום בהרכב יושגו רק על ידי עבודה קשה וסבלנות. על כן, דרך עולם הספורט אפשר ללמד ילד לדחות סיפוקים דרך החוויה הרגשית.

אפשר ללמד יכולות רגשיות גם דרך מצבים שונים מחיי היומיום. מצבים בהם ילד צריך לבצע דבר מה ויש סיכוי גדול שלא יצליח או מצבים בהם ילד מבקש דבר מה ולא יקבל מיד את מבוקשו, אלא יצטרך להמתין למצב המתאים הם הבסיס ללמידה. ילד שיחווה את ההרגשה הלא נעימה של התאפקות, ויחכה לרגע בו יוכל לקבל את מבוקשו או להשיג את רצונותיו יפתח את היכולת לדחות סיפוקים. חשוב לציין כי הרכישה של היכולת היא איננה דרך התנסות חד פעמית. יש לחזור על החוויה מספר פעמים ולהסביר ולדבר אותה. כך, חוויות בהם סיפוקים נדחו בהצלחה יהוו את אבני הבניין של היכולת הרגשית הזאת בעתיד.

דיבורים והסברים אמנם יביאו להבנה ולהפנמה, אך הם אינם יעילים אם נעדרת מהם החוויה. אנו יכולים לדבר עד אין קץ על החוויות הרגשיות אך רק כשאנו חווים אותן על ליבנו נפתחת ההזדמנות ללמידה.

פעמים רבות, מתוך רצון לגונן, אנו עושים את הטעות ומונעים מהילד לחוות. כאשר אנו עושים זאת, אנו למעשה סוגרים לו את האפשרות ללמידה רגשית. שיעור זה נכון לכל תחומי הרגש. הדיבור משפר וההבנה מקדמת, אך דבר לא יכול להחליף את החוויה.

אהבתם? שתפו את הפוסט:

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

פוסטים נוספים

pexels vlada karpovich 4050296

מה הקשר בין אינטרנט לספורט

היום ילדים נולדים לתוך מכשירים חכמים שנושאים בתוכם מקורות מידע אין סופיים, הם יודעים להשתמש בהם ולשלוף אותם מהר מאיתנו ועדיין הם לא מספיקים להם בכדי להצליח בחיים.
הם חייבים ללמוד את הדרך

קרא עוד »
pexels cottonbro 3951375 1

ההומור שבספורט

ד”ר גיל גולדצויג, איריס הרץ ומיכל יערון מסבירים כיצד ניתן להשתמש בהומור להפגת מתחים וחרדות במהלך אימון או תחרות

קרא עוד »